חנה קורמן

(1884)

Short Biography


Born ראדוםLived ראדום

סיפור חיים

 

חנה שמחה נולדה בראדום ב- 1884 והייתה ידועה כחנצ'ה. חנצ'ה הייתה ציונית וביקרה בפלסטינה בפעם הראשונה בשנת 1934. השאיפה העיקרית בחייה של חנה הייתה להתיישב בארץ ישראל.

כיוון שהעלייה לארץ הייתה כרוכה בסגירת העסק המשפחתי, שהיה מקור הפרנסה היחיד שלהם, היא החליטה לפעול בשלבים- קודם  לשלוח שני בניה הבכורים, בהמשך את הבן הצעיר ולבסוף היא ובעלה היו אמורים לעלות ארצה כדי למקם את המשפחה כולה בארץ ישראל. 

מאז שנת 1934 חנה התחילה לבקר בארץ ישראל, בכל שנה כתיירת בסביבות חג הפורים. ב-1936 היא רכשה בניין בתל אביב כהשקעה לעתיד המשפחה בארץ ישראל.

ב-1939 כשמשה ולס, שני בניה הבכורים, הגיעו לחיות בארץ ישראל, חנה דחתה את נסיעתה לתאריך מאוחר יותר. לבסוף הגיעה בחודש אוגוסט ובילתה איתם שבועות ספורים. אך לאור הוודאות בעולם כולו שמלחמה באה ומתקרבת, חנה החליטה לחזור מיידית לראדום כדי להיות יחד עם בנה הצעיר סומק ועם בעלה. תוך קשיים רבים היא הצליחה לחזור לראדום.

בשנת 1941 הגסטאפו התחיל לחפש נשים וילדים יהודיים שביקרו בפלסטינה, שהייתה להם זכות לחזור לארץ ישראל. הסיבה לכך הייתה שהגרמנים רצו להחליף אותם בנשים וילדים גרמנים, שהוחזקו במעצר בידי הבריטים בפלסטינה. חנה, שהייתה לה ויזה לחזור לארץ ישראל, רשמה את עצמה וגם את בנה הצעיר סומק כדי שיוכלו לחזור לפלסטינה. הסידור ארך הרבה זמן, וכאשר איש הגסטאפו הגיע לבסוף לחפש את חנה ואת סומק, היא כבר לא הייתה שם.

 

זמן קצר לפני כן נשלחו היא ורוב תושבי ראדום נשלחו למחנה ההשמדה טרבלינקה ונרצחו שם על ידי הגרמנים. היהודים היחידים שנשארו בראדום היו אלה שהחזיקו במקומות עבודה בעלי חשיבות עבור הגרמנים; וכך גם בעלה אברהם מרדכי ובנה הצעיר סומק, שהיו באופן יחסי בטוחים משום שהועסקו כעובדי כפייה בבית חרושת גרמני לייצור נשק. כך שרדו אברהם וסומק את המלחמה ועלו לארץ לאחר המלחמה כדי להתייחד עם משה ולס.

 

 

יוצר הזיכרון

ליה קורמן

קשר לדף הזיכרון great granddaughter

קהילות

משפחה ומכרים

1 משפחה ומכרים
ליה קורמן
ליה קורמן