טייבה פרקול דנמבנר

(1920-2016)
Date of death : 1/15/2016Place of death : תל אביב
Place of Burial : ישראל - Plot No. -
Display Map

Short Biography

Grand children (great granddaughter) שירה בן צבי

Born מריאמפולLived מינכן

סיפור חיים

טייבה פרקול (דמבנר)

(סבתא רבתא)

תאריך לידה :25.12.1920 \ 25.12.1918 לא בטוחים

תאריך פטירה:15.1.2016 גיל:96\98

מקום מגורים במהלך המלחמה : גטו קובנו

סיפורה לפני המלחמה :

סבתי טייבה נולדה בעיר מריאמפול שבליטא. היו לה 4 אחיות ואח אחד. אמא שלה נפטרה מהתקף לב לפני המלחמה כשהייתה עוד צעירה , ואביה היה איכר מבוסס בעל רכוש, בעל אדמות וצוות עובדים גדול. סבתי סיימה בית ספר תיכון והייתה פעילה במכב"י כשחיינית. היא התחתנה בגיל 19 עם סלומון פרקול טייס בצבא הליטאי וסטודנט להנדסת מכונות,  שהיה מבוגר ממנה בשנתיים. הם  נישאו כ- 6 שבועות לפני המלחמה.

סיפורה במהלך המלחמה :

עם פרוץ המלחמה נכנסה לגטו קובנו יחד עם בעלה , אביה, שלוש מאחיותיה ומשפחתו של בעלה (אביו,אחותו ומשפחתה). אחיה ואחותה הרביעית של סבתי ברחו לסיביר וניצלו בזכות זאת.

סבתי עבדה במפעל נשק מחוץ לגטו בעבודות כפייה. היא נהגה להבריח מחוץ לגטו בגדים בשביל למכור אותם ולספק אוכל למשפחתה בגטו; היא נתפסה כמה פעמים וכשנתפסה- קיבלה עונש מכות. היא נהגה לספר כי הייתה לה גיבנת בגלל הסלים הכבדים שסחבה .

פעם בשבוע היו מוציאים להורג גברים ונשים ביער בבורות מוות, שם נספו אביה ואחיותיה של סבתי .

כאשר הרוסים התקרבו לגטו כדי לשחררו הגרמנים הציתו את בתי הגטו ושם נספתה משפחת בעלה. כשהגיעו השמועות שהרוסים מתקרבים והגרמנים רוצים לחסל את הגטו על היהודים שבו. היא ובעלה ועוד שני זוגות צעירים הכינו לעצמם מחסה לפני השריפה שתכננו הגרמנים. הם הלכו לבית מרחץ בגטו, שם היו בריכות מים;  בבית המרחץ היו קירות חלולים , קיר צר אחד, שאורכו היה מטר לערך ואותו מילאו בנסורת שהרטיבו במים; וקיר אחד הם השאירו חלול כדי שיוכלו להיכנס לתוכו בין העמודים ולהסתתר . בליל השריפה הם נכנסו למסתור שהרטיבו היטב (במיוחד את הנסורת) כדי שהכלבים של הגרמנים לא יריחו אותם ויגלו אותם . הגטו נשרף כולו יחד עם האנשים לבד
מ- 50 איש ששרדו בנס, בהם סבתי, בעלה ושני זוגות הצעירים שהסתתרו איתם.

לאחר שהרוסים הגיעו הם לא היו סימפתיים במיוחד לניצולים ולכן היא ובעלה ברחו ליער, וחיו תקופה קצרה עם פרטיזנים בזמן שעדיין נלחמו  נגד החיילים הגרמנים. בסיום המלחמה חזרו לוילנה ושם פתחו מסעדה קטנה לפליטים ששרדו.

בשנת 1945 הם נסעו דרך ארוכה מצ'כוסלובקיה לגרמניה, לעיר מינכן בשאיפה להגר לארצות הברית ולפתוח בחיים חדשים . בשביל לקבל ויזה לארצות הברית למדה ב"אורט" להיות תופרת של חולצות גברים כמקצוע . בזמן זה הודיעו לה כי אחיה ואחותה שרדו וחזרו לוילנה. אחרי כישלון המעבר לארצות הברית עקב מחלתה של סבתי טייבה החליטו היא ובעלה להישאר בגרמניה  ב1946 נולדה בתם, סבתי סוניה . הם החליטו להינשא במינכן, שהייתה בזמנו תחת השלטון האמריקאי; סבא מצא עבודה כמנהל מפעל פרוות וסבתי טייבה הפכה לעקרת בית וגידלה את ילדתם (סבתי).

לאחר שחיו שנים טובות בגרמניה הגיעה סבתי סוניה  לארץ ב1965 כבת יחידה. אביה סולומון נפטר במינכן. לאחר מכן החליטה סבתא טייבה לעלות לארץ ולחיות עם משפחת ילדתה סוניה .

סבתא רבתא טייבה נפטרה לפני כשנתיים בגיל מופלא 96\98 ( הגיל האמיתי אינו בטוח עקב מסמכים שונים ולא בטוחים מהי שנת הלידה ) והייתה לסבתא רבתא נהדרת.

יוצר הזיכרון

שירה בן צבי

קשר לדף הזיכרון great granddaughter

קהילות

משפחה ומכרים

1 משפחה ומכרים
שירה בן צבי
שירה בן צבי