מתאו רפאל

(1913-1945)
Date of death : 1945Place of death : פולניה

Short Biography


Born יווןLived אתונה

סיפור חיים

הסיפור מפי אחותו הקטנה של מתאו:

נולדה ב 1929 , היתה בת 6 בפרוץ המלחמה. חיתה במהלך המלחמה ביוון.

הם היו 5 אחים אך רק האח הבכור (מתאו) היה בשואה. היא זוכרת שהיה בחור עדין ורגיש, היה שולח למשפחה בארץ הרבה כסף ומחביא אותו במזוודות. לפני המלחמה היה מתאו לוקח את עליזה לדוג.

אחותה הציונית של עליזה הייתה חברת מכבי ועלתה לארץ לפני המלחמה.

אחיה הבכור מתאו נשאר ביוון, הוא היה עשיר, בעל עסק, רצה לבוא לארץ אבל הגרמנים באו ולקחו אותו ואת אשתו אלגרה לפולניה.

הוא החזיק מעמד שנתיים במחנות עבודה ונספה בשואה. הגרמנים חשבו שמתאו יווני. הוא רצה לברוח לפרטיזנים, אך יווני הלשין והסגיר אותו לידי הגרמנים. לא היו לו ילדים, ושאר משפחתו היגרה לברזיל. אבא של עליזה היה איטלקי ואמא שלה היתה יווניה. אביה היה סוחר ואמה הייתה עקרת בית יווניה שאהבה לשיר, והייתה להם עוזרת. עליזה למדה בבית הספר מזרחי ובערב בבית ספר השכלה בת"א.

אחרי שאביה נפטר ושני אחייה נפטרו, נשארו במשפחה אמא ו-3 בנות, היא עבדה בבתי חרושת כדי לעזור למשפחה.

כאשר דודה של עליזה (אחות של אמא של עליזה  - דבורה) שהייתה אמא של מתאו (אחיה הבכור של עליזה) ושל אתי (אחות של עליזה) נפטרה, אז אבא של עליזה (יצחק) התחתן עם האחות של אשתו, עם פלומה (יונה בספרדית) שהיא אמא של עליזה. ביניהם היה הפרש 20 שנה. נולדו להם 3 ילדים: דייזי, יעקוב ועליזה. עליזה היא הצעירה מבין הילדים, וכל אחייה נפטרו.

ביוון עליזה הרגישה ניכור, היא הרגישה שנואה, והרגישה שהיוונים קינאו ביהודים ולכן הלשינו עליהם לגרמנים.

היא שמחה לעלות לארץ ישראל, ארץ המולדת. עליזה עלתה לארץ בשנת 1936, בעזרת ויזות של המנדט הבריטי. היא עלתה לארץ באנייה רוסית שקראו לה גרוזיה.

בארץ הקימה משפחה: בעלה מנחם ז"ל, 3 בנים, 8 נכדים. היא התחתנה בשנת 1953 בגיל 24, חתונה צנועה בת"א שהכיבוד העיקרי בה היה סנדוויצ'ים, עם בעלה מנחם ז"ל יליד גרמניה ברלין. מהמשפחה של מנחם בעלה של עליזה, היו 9 אחים שכולם נספו, אך שמותיהם אינם זכורים.

מנחם היה עורך עיתונים, ועליזה הקלידה במחשב במעבד תמלילים. היא עבדה פעם בבית משפט והייתה מזכירה שפיענחה כתבי יד לעורכי דין. היא טענה כי ההדפסה הייתה עבודת פרך. היא זכתה לקרוא את החומרים הפליליים לפני שהם עלו לעיתונים.

עליזה חושבת שמזכירים מספיק את השואה ושאולי הנוער כבר לא מעוניין לשמוע על השואה. אך היא טוענת שחייבים לזכור את השואה ולדעת למה אנחנו פה. היא גם חושבת שהמסע לפולין חשוב ביותר והייתה רוצה לנסוע אם הייתה לה הזדמנות.

כיום עליזה אוהבת לקרוא, לצפות בטלויזיה בערוץ "ויוה", לשמוע הרצאות במכללה, לשחק ברידג', להתעמל, לשמוע מוזיקה.

עליזה לא הייתה בשואה, היא תורמת כסף למוזיאון "יד ושם".


יוצר הזיכרון

קורל אוחנה

קשר לדף הזיכרון מתנדב/ת

משפחה ומכרים

1 משפחה ומכרים
קורל אוחנה
קורל אוחנה