עטל זמורה פיירינג

(1897-1940)
Date of death : 1940Place of death : יזרנה
Place of Burial : לא ידוע - Plot No. אין - Gravestone photo
Display Map

Short Biography

Grand children (great granddaughter) פיירינג עטל זמורה
Camps יֶיז'יֶיז'ני

Born יזרנהLived יזרנה

סיפור חיים

הקרבה: הסבתא של סבתי, נילי נוה לבית זמורה.

אם אביה של סבתי נילי-עזריאל זמורה.

בחרתי לראיין את סבתי נילי, על סבא וסבתא שלה ועל דודותיה שניספו בשואה. סבתי הינה דור שני לשואה, שכן היא ומשפחתה הגרעינית ניצלו עקב עלייתם ארצה כמה שנים קודם לכן. סבתא רבא שלי, אסתר (בפולנית אדז'ה), אמא של סבתי, עלתה לארץ כבר בשנת 1936, מקרקוב פולין, יחד עם הוריה. אביה של סבתי, עזריאל (בפולנית איז'ו) עלה לעומתה לבדו ארצה בשנת 1935, בעודו משאיר את כל משפחתו מאחור. סבא עזריאל נולד

סבתא עטל נולדה בשנת 1880 (התאריך המדוייק אינו ידוע) לאחת המשפחות הגדולות ביז'רנה. לסבא רבא שלה, אברהם פיירינג, היו שישה עשר ילדים.סבתא, בנוסף להיותה אם חמה ודואגת ובעלת בית למופת, עזרה לבעלה בעסקיו כמומחה בעצים וסוחר תבואות גדול. כל זאת תוך הקפדה על מסורת, קלה כחמורה. אביה של סבתא עטל, ר' בערל (דוב בן אברהם) פיירינג, היה עסקן ציבור בעיירה, אשר דאג לעניים,לחולים ולמעוטי יכולת וידע להפעיל קרובים ורחוקים לעזרת הזולת. סבתא עטל הייתה אחת מאלה שידיה היו בכל.

יז'רנה עיירה שמנתה כ180 משפחות יהודיות, לפני מלחמת העולם הראשונה, וכ120 משפחות אחריה. בעת מלחמת העולם הראשונה, שהתקיימה ממש בגבולה, סבתא עטל ומשפחתה המורחבת נמלטו להונגריה ואחר כך לסלובקיה עם שלוש הבנות: תנצה, מאניה ודורה ובן אחד עזריאל. הבן השני חיים והבת הרביעית עידה נולדו בסלובקיה. עם תום המלחמה, שבה משפחה לביתה.

ביזרנה היה שילוב נדיר של חיי רוח, יהדות ובוא בזמן גם חיים לאומיים ציוניים. משפחתה המורחבת של עטל, שהיוותה חלק ניכר מאוכלוסיית המקום גרה בבתים סמוכים זה לזה, רובם ברחוב אחד, הרחוב המרכזי של העיירה "באנגאס", רחוב הרכבת. סבתא עטל ששלטה בשפות שונות : פולנית אוקראינית, יידיש, ועברית כשפת קודש בלבד, הונגרית וסלובקית, הייתה בעלת מודעות רבה להשכלה של ילדיה. היא דאגה ללמד את ילדיה עברית אצל מורה פרטי. כשנחסמה דרכו של בנה עזריאל ללימודי ההנדסה, בגלל "נומרוס קלאוזוס" (איסור על היהודים ללמוד לימודים מסוימים), תמכה בו בלימודי משפטים בלבוב. כאשר אלו לא מצאו חן בעיניו , תמכה בו כשבחר לעלות לארץ בשנת 1935 בכדי ללמוד בטכניון . היא הייתה סתגלנית ודעתנית, על כך יעידו החלטות שונות שהיא קיבלה.

 

 

 

השלבים במלחמה:

א.    יזרנה בפרוץ מלחמת גרמניה פולין-

באחד בספטמבר 1939 פלשה גרמניה בראשות היטלר לפולין. המצב ביזרנה באותה תקופה היה עדיין טוב יחסית ומי שהיו לו אמצעים יכול היה להשיג כל מה שדרוש וכך היה גם עם משפחתה של עטל.

ב.     יזרנה תחת השלטון הסובייטי(1939 -1941) –

ב17 בספטמבר 1979 נכנס הצבא האדום ליזרנה והעיירה הפכה לחלק מאוקראינה הסובייטית. בשל הגעתם של הפליטים היהודים ממערב פולין יז'רנה הפכה למרכז יהודי גדול. אנשי השלטון החדש השתלטו על שדותיהם ועל נכסיהם של היהודים והיהודים איבדו לחלוטין את מקומות פרנסתם. סוחרים גדולים כדוגמאת סבא, מאיר זמורה, אביה של עטל, הופנו לעבודות פיזיות קשות כי נחשבו "קפיטליסטים". חיסול המסחר הפרטי גרם לשינויים סוציאלים וכלכלים בעיירה ובנוסף לאיבוד מקור פרנסתם, הורגש מחסור כבד במצרכים. אנשים נאלצו למכור את רכושם כדי להצטייד במזון ובו בזמן קיוו כי המלחמה תגמר במהרה והכל ישוב על מקומו.

ג.       מלחמת גרמניה רוסיה-

ב-22 ביוני 1941 פרצה המלחמה בין גרמניה הנאצית לבין רוסיה הסובייטית. כתוצאה מן המלחמה הצבא הסובייטי החל לסגת וחלק קטן של יהודי יזרנה נמלט עם הסובייטים. את הבן חיים סבתא עודדה להצטרף לפרטיזנים ולעבור איתם לרוסיה בתקווה שכך ינצל. חיים היה רווק, ולכן לא חששה לשלוח אותו  לעומת זאת, חששה לאפשר לו לקחת איתו את ביתה הצעירה עידה, אף היא רווקה, פן תיפגע בשל היותה נערה יפה. כניסתם של הגרמנים הייתה מלווה בפרעות ורציחות. יזרנה לא יצאה מן הכלל כל הפקודות והחוקים האנטי יהודים כגון : ענידת הטלאי הצהוב, עבודות כפייה, עוצר בלילות הדרה ממקומות ציבור ועוד. על כל עברה נשקף עונש מוות.על האוכלוסייה הלא יהודית איימו עונשים כבדים עד מוות, על כל סיוע ליהודים ועל כל קשר איתם. גם שיטות החיסול היו דומות לאלה שנהגו במקומות אחרים, עבודות כפייה, אקציות, מחנות עבודה, רצח וכדומה. ההשמדה לא הייתה בהכרח שיטתית. גם רעב ומגפות כגון טיפוס ומחלות קשות אחרות הקטינו את מספר היהודים.

גירוש יהודי יזרנה ביולי 1942 לזבורוב-

ביולי 1942 הגיעה פקודה לגרש את יהודי יזרנה הנותרים לזבורוב ולדחוס. מאותו רגע נקשר גורלם של יהודי יזרנה בגורלם של יהודי זבורוב ואיתם גורלה של עטל. לפי עדויות ניצולים בין העוזבים לזבורוב היו גם בני משפחתה. את מגורשי יזרנה שיכנו בגטו בצפיפות איומה של כחמש עד שש משפחות בחדר אחד. בעקבות צפיפות זו פרצו מגפות שהמיתו אנשים רבים. בנוסף לכך בוצעו גם אקציות שגרמו לחיסולם המוחלט.

קרוב לוודאי שסבתא עטל מצאה את מותה באחת האקציות שהייתה בפברואר  1943 ובה הושמדו כ 12 אלף יהודים בבורות המוות או ממחלה או בכל דרך זוועתית אחרת.

הכיבוש הרוסי יוני 1944- ברית המועצות שיחררה את קומץ היהודים ששרדו, מתוך משפחה גדולה ומבוססת ביז'רנה ניצל רק בן דוד אחד של עטל ששרד ועלה לישראל דרך איטליה.

ולסיכום, קטע שכתב בנה של סבתא עטל, סבא רבא שלי עזריאל של המשפחה:

"משפחתי, כרוב המשפחות היהודיות של מזרח אירופה בתחילת המאה מיזגה בתוכה את כל המוטיבים המאפיינים את הבעייתיות של יהדות זו. מסורת יהודית עמוקה ומושרשת מחד גיסא אמריקה על כל חידושיה ומשיכתה מאידך גיסא. תלמוד תורה עבודת כפים ומסחר זה בצד זה ישן וחדש שלא תמיד עלו בקנה אחד בסביבה נוכרית ועוינת, כשברקע תמיד ועם הזמן יותר ויותר, ארץ ישראל. הצעירים שבעיירה ובמשפחה ניסו לתרגם את ארץ ישראל של תלמודם לזו של התנועה הציוני לאמור עליה והגשמה. הודות לכך ניצל פלג קטן מציפורני הצורר הנאצי. הודות להגירה לארצות הברית נותרה לנו משפחה ענפה. הודות לעליה ארצה יש לנו משפחה בארץ. כל השאר הצטרפו לששת המיליונים ששכל עמנו." (מתוך ספר הזיכרון על יזרנה)

יוצר הזיכרון

עדי בן יהודה

קשר לדף הזיכרון great granddaughter

קהילות

משפחה ומכרים

1 משפחה ומכרים
עדי בן יהודה
עדי בן יהודה