אברהם גולדליסט

(1927)

Short Biography

Parents (Father) אליהו גולדליסט (Mother) שרה גולדליסט
Siblings (Brother) לייב גולדליסט (Brother) ישעיה גולדליסט (Sister) רושקה (רוזה) (Sister) זיסל
Camps דכאו סקרזי'סקו-קמיינה קילצה

Born ChmielnikLived

סיפור חיים

אברהם נולד ב26.7.1927  בחמיילניק  Chmielnik)) שבפולין.
משפחתו של אברהם הייתה משפחה דתית ליבראלית. אביו היה חייט ואמו הייתה עקרת בית.
בפרוץ המלחמה אברהם היה בן 14, אך הוא זוכר שכבר מילדותו נתקל באנטישמיות.

בשנת 1939 הנאצים הכריזו על סילוק התלמידים היהודים מבית הספר וכן הצרת רגלי היהודים בחמיילניק.

בבית משפחתו של אברהם המצב הפך להיות קשה בצורה הדרגתית. תחילה, הפולנים לא לחצו כל כך על היהודים פרט לחוק כי היהודים לא יכולים ללמוד בבית הספר העממי. אחר כך, המשיך החוק לגבי איסור קנייה בחנויות בבעלות יהודית, וכך בעצם נוספו עוד ועוד חוקים כנגד היהודים.

אחיו של אברהם נשלחו לעבודות, אחד מן אחיו נשלח לייבוש ביצות על יד חיימלניק ומאז הם לא ראו אותו עוד, נאמר להם כי הוא נשלח לטרבלינקה ביחד עם השאר.


בשנת 1941 הצטרף אברהם לתנועת הנוער "השומר הצעיר" ושם נכח לתיאור תכנים ארץ ישראליים בפעילותיה של התנועה.

בתאריך 1.10.1942 נעשה איסוף כל יהודי חיימלניק בכיכר העיר ושם הם חולקו לקבוצות. הוריו של אברהם ושלושת אחיו, שנשארו עוד בבית, נשלחו אל מחנה ההשמדה טרבלינקה. אברהם נשלח למחנה העבודה סקרזיסקו קמיינה (Skarzysko Kamienna) בוורק C ועבד בבית חרושת לנשק במילוי פגזים בחומרי נפץ. אחר כך, ברח אברהם ב-1.11.1942 חזרה אל חמיילניק. אברהם ברח ביחד עם חבר בשם יעקב זלץ שלא ראה אותו עוד מאז. הם ברחו בערב חג ליל כל הקדושים  ופגשו מנהל גרמני שאמר להם: "אין לכם מה לברוח, בחוץ מחכה לכם המוות". הם ידעו על מה שקורה במחנה טרבלינקה ועל כך שנרצחים יהודים.

אברהם הלך דרך היערות מכיוון שלא יכל לצאת אל הדרך הראשית ולהסתכן בכך שיראו אותו, עקב כך האריך את דרכו ל-70 ק"מ. כאשר שב לחמיילניק הוא נפגש עם שניים מבני דודיו. הגרמנים לקחו את רוב היהודים מחיימלניק אל טרבלינקה והשאירו בודדים בעיר.
בני דודיו ספרו לאברהם כי הגרמנים מבצעים גירוש נוסף ולכן עליו לברוח שנית. אחר כך חזר פעם נוספת אברהם אל חיימלניק ונרשם לגירוש מרצון אל קלצה (Kiecle). אברהם עבד שם בבית חרושת נוסף לנשק שבו ייצרו את הפיקות של הכדורים ועבד במשך 12 שעות ביום.  במחנה היו תנאים סבירים ואברהם נשאר בו עד לשנת 1944.

בהתקרבות הרוסים  הועבר אל סקרזיסקו קמיינה ועבד בחפירת תעלות כנגד הטנקים.

בסוף שנת 1944 בתקופת החורף הקשה אברהם שהה לזמן קצר בבוכנוואלד (Buchenwald). שם התמודד עם תנאים קשים של חוסר באוכל וקור כבד.
אברהם היה חלק מהטרנספורט האחרון שיצא ברכבת לדכאו (Dachau). התנאים בדכאו היו קשים מאוד, אברהם מספר כי הגיעו למחנה כארבע מאות איש מהעיר שלו ויצאו משם רק כמאה.

מדכאו נלקח אברהם אל ביסינגן (Bisingen) ב1945 על גבול שוויץ- צרפת לעבודה בחפירות אורניום.  אברהם מתאר את האזור כאזור יפהפה שהיו בו תפוחי עץ.

אברהם היה צריך להישלח לטירול ברכבת על ידי הגרמנים במטרה לחסל את היהודים שעוד נשארו בחיים אך בדרך האמריקאים שיחררו אותם. הם העבירו את היהודים שנשארו אל מחנה פלדפינג (Feldafing) שהיה מחנה עקורים. מחנה שבו היה בית הבראה לאמריקאים. בתקופה זו היה אברהם כבר כבן 18. הוא התחבר עם שלושה חברים, ואיתם המשיך אל העיר אלט ארדינג   
 (Erding
) ושם קיבלו דירה נטושה של נאצי. בהמשך פגש אברהם חבר מן העיר שלו והוא נסע ללנדסברג (Landsberg), שם היה קיבוץ דרור. משם המשיך במסגרת העלייה לארץ ישראל עבר דרך הגבול האיטלקי והועבר למקום ליד רומא. משם המשיך אל מונטופנטו (Monterforte Ipino) באיטליה. עלה אל ארץ ישראל בשנת 1947 באוניה "מולדת". האנגלים תפסו אותם באוניה והם הועברו אל קפריסין שם היה אברהם כשנה ולאחר מכן קיבל רישיון להעלות אל הארץ.

יוצר הזיכרון

אבירם אלעזר

קשר לדף הזיכרון Friend / Pal