חוה גניס לרנר

(1926)

Short Biography


Born נירנברגLived

סיפור חיים

שם מלא : חוה גניס לרנר

הקירבה: סבתא , אמא של אבא

תאריך לידה: 02/11/1926

מקום לידה: נירנברג גרמניה

עיסוק בזמן המלחחמה: תלמידה

מקום המיגורים בזמן המלחמה: נירנברג גרמניה

סבתי חוה לרנר נולדה בשנת 1926 בנירנברג שבגרמניה.

היא היתה ילדתם השניה של אלימלך ולאה לרנר.

לסבתי היתה אחות גדולה בשם סופי אח בשם יעקב  ואח צעיר בשם לאו 

מכל משפחתה רק סבתי ואחיה יעקב  שרדו את השואה.

הכל התחיל בעצם בליל הבדולח ב 9 בנובמבר 1938 ;

סבתי אינה זוכרת בדיוק מתי החלו לחוש בסכנה הקרבה אבל לטענתה היתה תחושה

קשה שמשהו נורא עומד לקרות.

כמובן שאיש לא העלה על דעתו שזוועה שכזו עתידה תתרחש - עד לליל הבדולח.

בליל הבדולח הבינו יהודי גרמניה את גודל האסון, מי שלא ברח מגרמניה עד אותו

הרגע  אולי כבר לא יוכל לברוח לעולם.

בליל הבדולח נלקח אלימלך לרנר - אבא של סבתי מביתו שבנירנברג גרמניה

ומאז לא ראו אותו שוב. 

לאה לרנר - אמא של סבתי שהבינה את גודל הסכנה והחליטה לעשות מעשה ולנסות להציל את ילדייה בכל דרך אפשרית.

ראשון היא הבריחה את יעקב לרנר אחיה של סבתי שהיה בן 15 לאנגליה עם עליית הנוער לארץ ישראל.

ולאחר מכן היא שלחה את סבתי שהיתה בת 13 והעלתה אותה לרכבת לגנואה שבאיטליה ומשם המשיכה סבתי לבדה באונית עליית הנוער לארץ ישראל.

האם לאה והאחות סופי הבכורה שהיתה בת 17 ולא הסכימה לעזוב את משפחתה וכמובן האח הצעיר לאו שהיה רק בן 3  נשארו מאחור.

סבתי חוה לרנר היתה רק בת 13 שהעלו אותה באישון לילה על רכבת והבריחו אותה   לגנואה שבאיטליה שבידה מזוודה קטנה ו -20 מרק גרמני ופתק עם כתובת של קרובי משפחה בישראל ופתק נוסף עם כתובת מדויקת של מעגן האוניה לארץ ישראל.

היא הסתובבה ברחובות מוכת פחד ואימה מהמחשבה שיתפסו אותה ומשפחתה לא תדע מה עלה בגורלה. ובאותה נשימה פחדה על משפחתה שהשאירה מאחור ולא תדע מה עלה בגורלם, האם יצליחו גם הם לברוח- וכל זאת והיא רק בת 13.

היא עלתה לארץ באוניה עם עליית הנוער והגיעה לארץ ישראל.

בהגיעה לארץ ישראל הופנתה על ידי עליית הנוער למשפחת אומנה בכפר הרא״ה שם התגוררה שנה עד שעברה להתגורר אצל קרובי משפחה בתל אביב ולמדה במקווה ישראל.

כל הזמן הזה לא ידעה סבתי מה עלה בגורלם של בני משפחתה שנשארו בגרמניה

האם הצליחו לברוח האם יפגשו שוב.

כעבור שנה קיבלה מכתב מאמה שסיפרה שהמצב לא כל כך נורא ושהיא בטוחה שבהמשך יהיה בסדר.

בדיעבד סבתי מבינה כי אמה שיקרה במכתב מכיון שרצתה להסיר דאגה מליבה ולא רצתה להדאיג אותה. היא רחוקה מהבית ומבני המשפחה ולא יכולה לעזור להם אז למה להדאיג אותה ולצער אותה לשווא.

היא למדה במקווה ישראל ובתום הלימודים עברה ללמוד אחיות מוסמכות בהדסה בירושלים.

בגיל 20 הכירה את סבי יגאל גניס שהיה מבוגר ממנה ב 8 שנים.

כעבור שנה הם התחתנו ונולדו להם 5 ילדים.

סבי יגאל גניס נולד בישראל בתאריך 07/07/1918 בבאר יעקב

הוריו שושנה וזאב גניס עלו לארץ ישראל בעליה הראשונה ממוסקה שברוסיה

הם ממקימי המושבה באר יעקב.

סבי היה הבכור היו לושתי אחיות עדה וחוה.

סבי היה מחלוצי ארץ ישראל, הוא עבד אדמה ולמד בבית הספר החקלאי ״כדורי״ במחזור עם חברו הטוב יגאל אלון.

הוא שרת בצבא הבריטי באיטליה ובמצרים.

הוא עזר להבריח יהודים מאירופה לארץ ישראל.

במשך שנים ניסתה סבתי לברר ולחקור מה עלה בגורל בני משפחתה. 

מבדיקות ביד ושם עולה כי כל בני משפחתה נרצחו בשואה למעט אחיה יעקב אותו 

פגשה בארץ ישראל.

בני משפחתה שנשארו מאחור נילקחו למחנה באבי יאר באוקראינה ושם נירצחו.

מחנה באבי יאר באוקראינה שברוסיה 

הוא נימצא צפונית מערבית לקייב בירת אוקראינה שבו רצחו הנאצים כ- 150,000 יהודים.


יוצר הזיכרון

גיא גניס

קשר לדף הזיכרון Grandmother

משפחה ומכרים

1 משפחה ומכרים
גיא גניס
גיא גניס