יוליוס הירש

(1892-1945)
Date of death : 1945Place of death :

Short Biography


Born AchernLived

סיפור חיים

         יוליוס הירש (1892-1945)

 

סיפורו של יוליוס הירש מהווה דוגמא קלאסית לעוצמת הזעזוע החומרי והנפשי , אותם חוו יהודי גרמניה עם עליית השלטון הנאצי .

יוליוס הירש נולד בשנת 1892 בעיר אכרן שמערב גרמניה למשפחה יהודית אשר אופיינה וחונכה בגישה גרמנית לאומנית . היהדות - דת . הלאום - גרמניה ! 

כבר בשנת 1902 בהיותו בן 10 , החל יוליוס את קריירת הכדורגל שלו בקבוצת קרלסרוה - שם גם השלים את לימודיו בבית הספר למסחר .  אביו של יוליוס היה בעלים של מפעל אשר עסק ביצור ציוד ספורט וכן ביצור בגדים ודגלים . במלחמת פרוסיה - צרפת ( 1870/1) , שרת האב  כקצין בצבא הגרמני .

כשרונו של יוליוס ככדורגלן, התבטא במהירותו ובעיטותיו החזקות ברגל שמאל . כבר בגיל 17 צורף יוליוס לנבחרת הבוגרת של קרלסרוה וכבר במשחקו הראשון נגד פרייבורג כבש שער . קבוצתו זכתה באליפות גרמניה בשנים 1909 ו1910 , שנה בה צורף השחקן לנבחרת גרמניה בתפקיד קשר שמאלי . יוליוס שיחק בנבחרת שבעה משחקים כולל במשחקיה של הנבחרת באולימפיאדת סטוקהולם 1912 . משחק השיא שלו היה נגד נבחרתה החזקה של הולנד אשר הסתיים בתיקו 5:5 , בה הבקיע יוליוס הירש 4 שערים וזכה לתהילה כלל ארצית רחבה . 

 

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 ועל רקע תחושותיו הלאומיות החזקות והזדהותו המוחלטת עם מולדתו , קטע יוליוס הירש את קריירת המשחק המרשימה , והתנדב לשרת בצבא גרמניה משך 4 שנים , בהן הגיע לדרגת סמל משנה ואף זכה באות צלב הברזל דרגה שניה , כהוקרה לתפקודו המעולה . במהלך המלחמה איבד יוליוס את אחיו ליאופולד אשר נהרג באחד הקרבות . 

לאחר סיום המלחמה הכיר יוליוס בחורה פרוטסטנטית - אלה קרולינה האוזר , לה נישא בשנת 1920 , ולזוג נולדו שני ילדים . 

במקביל להמשך עיסוקו במשחק הכדורגל ובאימון קבוצות  נוער , עבד יוליוס במפעלו של אביו, עד שבשנת 1933 ועל רקע המשבר הכלכלי החמור בגרמניה, המפעל קרס. יוליוס ניסה מזלו באימון קבוצת כדורגל בצרפת ללא הצלחה וחזר לגרמניה בשנת 1933.

 

עם מינויו של אדולף היטלר לקנצלר גרמניה הנאצית בתחילת 1933, הבין יוליוס הירש כמו רבים אחרים , שמולדתו האהובה בה חי חיים מלאים ומהנים - אינה קיימת עוד ... כחלק וכסימפטום להשלטת השלטון ותפיסת העולם הנאצית , חויבו קבוצות הכדורגל לסלק משורותיהם את כל היהודים , ואף להדירם מכל תיעוד רשמי בו לקחו חלק . יוליוס הפנים את המצב ועזב את קרלסרוה אשר היוותה עבורו בית שני משך למעלה מ- 30 שנה !

חייו של יוליוס הירש בדומה לחייהם של כל יהודי גרמניה אשר איבדו באחת את עבודתם , מעמדם ורכושם , השתנו מהקצה אל הקצה . יוליוס סבל מתחושת דיכאון קיצונית ואף ניסה לשים קץ לחייו בשנת 1938 , עת קפץ מרכבת תוך כדי נסיעה . יוליוס חש חמלה עזה כלפי אשתו הנוצריה וילדיו ( אשר חונכו כיהודים ואולצו לענוד טלאי צהוב) , והתגרש ממנה בתקווה שהדבר יסייע לשקם את מצבה ומצב הילדים ( ללא הצלחה ...) .

לאחר פרוץ המלחמה ( ספטמבר 1939) , אולץ יוליוס לעבוד בכפיה במזבלה עירונית, ובחודש פברואר 1943, בהיותו בן 50, נתפס על ידי הגסטאפו ונשלח ברכבת לאושוויץ שם סיים את חייו. גלויה עליה כתב ליקיריו והשליך מחלון הרכבת ליד דורטמונד היא סימן החיים האחרון שנותר ממנו. מותו, על פי הרישום הפורמלי היה בחודש מאי של שנת 1945 . 

במסגרת ״חשבון הנפש״ הלאומי של גרמניה , הכולל גם הנצחת שמם של כדורגלנים יהודים שניספו בשואה , מונצח שמו של יוליוס הירש בכמה מגרשי כדורגל בברלין ובקרלסרוה הנקראים על שמו , וכן בחלוקת פרס ״יוליוס הירש״ לארגונים הפועלים לקידום החרות , הסובלנות וההומניות . 


יוצר הזיכרון

שירה פרייס

קשר לדף הזיכרון מתנדב/ת

קהילות

מחנות

משפחה ומכרים

1 משפחה ומכרים
שירה  פרייס
שירה פרייס