ויקטור פרץ
Young Perez
(1911-1945)
Date of death : 1/22/1945Place of death : גליביצה

Short Biography

Camps אושוויץ

Born תוניסLived פריז

סיפור חיים

א.   סיפורה של הדמות לפני המלחמה:

פרץ נולד בתוניס בירת תוניסיה למשפחה יהודית. מגיל צעיר שאף להתקדם באגרוף, והוסיף לשמו את הכינוי "יאנג" (Young ) כשם מקצועי. בגיל 14 החל להתאמן באגרוף  יחד עם אחיו הגדול בנג'מין במועדון "מכבי" המקומי והעריץ את אלילו באטלינג סיקי, אלוף סנגלי-אמריקני במשקל קל שנרצח בניו יורק ב-1925. בגיל 16 ניצח בקרב הראשון שלו .  

בגיל 17   עזב פרץ את טוניס לצרפת על מנת להתחרות במשקל עד 50 ק"ג (גובהו היה 1.56 מ'), פגש בה את ג'ו גואז שהפך למאמנו ועד מהרה בלט בזכות מהירותו. בשנת 1928 החל בקריירת אגרוף מקצועית.

ב-1930 הוא זכה באליפות צרפת כשניצח בקרב את קיד אוליבה .

ביוני 1931 היה פרץ לאלוף צרפת במשקל זבוב, ובאוקטובר 1931 הוכרז כאלוף איחוד האגרוף הבינלאומי, תואר השקול לאליפות העולם, לאחר שהביס את האמריקאי פרנקי ג'נרו בדו-קרב בן שני סיבובים בנוק-אאוט. לאחר הקרב שב כמנצח לתוניסיה. בנמל המתינו לו עשרת אלפים איש, ומאה אלף איש השתתפו במסע ניצחון שערך בשדרות ז'יל פרי, רחוב ראשי בבירה תוניס.

 

בשנת 1932 הפסיד את תוארו לאנגלי ג'קי בראון. פרץ עבר להילחם במשקל תרנגול, אך לא הצליח לזכות באליפות, לאחר שהפסיד בקרב על האליפות בשנת 1934 למתאגרף הפנמי אל בראון.

 

פרץ המשיך בקריירת התאגרפות מקצועית. בסך הכול לחם ב-133 קרבות, מהם ניצח 92 ו-28 מהם בנוק אאוט. הוא הפסיד ב-26 קרבות ו-15 קרבות לא הוכרעו.

 

פרץ היה לזמן מה בן זוגה של השחקנית מירייל באלין שהייתה אחת מהיפות שבכוכבות הקולנוע הצרפתי באותה תקופה, והופיעה בקלאסיקות כ "פפה לה מוקו". במהלך מלחמת העולם השנייה המשיכה באלין בקריירה הקולנועית שלה, ולאחריה הואשמה בשיתוף פעולה עם הנאצים, בגינו נשפטה, והקריירה שלה נפגעה.

למרות שהאנטישמיות בצרפת התגברה בשנים האחרונות של הקריירה שלו, לא חשש פרץ להמשיך להתגורר בפריז ואפילו נסע לברלין על מנת להתחרות בנובמבר 1938.

ב-1940, כאשר צרפת נכבשה, הוא ניסה להימלט יחד עם חבר נוסף, אבל חזר .

 

ב.   סיפורה של הדמות במהלך המלחמה:

בשנת 1941 החלו השלטונות הגרמנים בצרפת הכבושה, בסיוע המשטרה המקומית, במעצר המוני של יהודים ונישולם מרכושם. בנובמבר 1942 פלשו הגרמנים לחלקה ה"חופשי" של צרפת, צרפת של וישי, וגם באזורים אלה החלו מעצרים של יהודים.

ב-21 בספטמבר 1943, חודש לפני יום הולדתו ה-31, נעצר פרץ על ידי הגסטפו, נשלח תחילה למחנה הריכוז דראנסי הסמוך לפריז יחד עם עוד 1,000 אסירים. מחנה זה שימש כמקום ריכוז ותחנת מעבר, עד לשליחתם של היהודים למחנות המוות במזרח.

ב-9 באוקטובר 1943 היה פרץ חלק מקבוצה של אלף אסירים שנשלחו ממחנה המעבר בדראנסי לאושוויץ. באושוויץ הועסק במפעל בונה לייצור גומי עבור חברת אי גה פארבן, שם עבד לצד הסופר פרימו לוי והשחיין האולימפי אלפרד נקש.

באושוויץ נכפה על פרץ להתאגרף בקרבות ראווה להנאת שוביו הנאצים. נערכו לו כ-133 קרבות שבכולם ניצח. באחד הקרבות אולץ פרץ שהיה מתאגרף במשקל זבוב להתאגרף מול קאפו גרמני, מתאגרף חובב, במשקל כבד. כנגד כל הסיכויים, הצליח ויקטור למצוא כוחות על ולהביס את המתאגרף הגרמני, לעיניהם המשתאות של החיילים הנאצים‏.

אחרי שהשתתף בקרב מול איש SS קיבל יחס דומה לזה של האסירים האחרים .

 

 

ג.    מקום הרצח ומועד הרצח:

ב- 22 בינואר 1945 עם פינוי המחנה היה פרץ אחד מ-31 אסירים שנותרו מהטרנספורט בו הגיע. במהלך מצעד המוות בו פונה המחנה נרצח פרץ בירייה על ידי אחד השומרים.

"שומר SS דרך את הנשק וירה בו צרור, הוא נפל מטרים ספורים לידינו", סיפר עיתונאי ידיעות אחרונות, נח קליגר. “פרץ היה מתאגרף שהלם בשק חול במהירות של מכונת ירייה. לא ראיתי מהירות כזו. כבן אדם הוא היה נמוך, אבל בחיים הוא היה ענק "

             

ד.   הנצחת הדמות:

אצטדיונה של קבוצת הכדורגל "אספרנס ספורטיב דה תוניס" בתוניס, נקרא על שמו של פרץ במשך כמה שנים, עד ששופץ בשנת 1967, ונקרא לאחר מכן "האצטדיון האולימפי אל מנזה". בשנת 1986 הונצח פרץ ב "יד לאיש הספורט היהודי" במכון וינגייט.

 

בשנת 2013 יצא לאקרנים סרט ביוגרפי של פרץ, בשם "יאנג פרז" (Young Perez ), בבימויו של ז'אק אונשי (Jacques Ouaniche ) ובכיכובו של ברהים אסלום (Brahim Asloum ). הסרט אף הוצג בפסטיבל הסרטים בחיפה.‏

 

   

יוצר הזיכרון

דור שרויטמן

קשר לדף הזיכרון מתנדב/ת

קהילות

מחנות

משפחה ומכרים

1 משפחה ומכרים
דור שרויטמן
דור שרויטמן