שמואל פיינגולד

(1869-1942)
Date of death : 1942Place of death : פינסק
Place of Burial : לא ידוע - Plot No. -
Display Map

Short Biography

Camps פינסק

Born פינסקLived פינסק

סיפור חיים

משפחת פיינגולד גרה בעיר פינסק בפולין. בעיר היתה קהילה יהודית גדולה, והיא היתה גם מרכז ציוני. שמואל וינטה ההורים ילדו חמש בנות: פייגה, שיינדל, שפרה, בתיה וגוטה. בעיר היו מוסדות תרבות יהודיים וציוניים רבים- גימנסיה "תרבות", מקהלות, תנועות נוער ציוניות וחיי קהילה מפותחים. המשפחה היתה כולה ציונית, וכל הבנות למדו בגימנסיה, דבר נדיר באותם ימים. המשפחה גרה בבית גדול ופינתי. מסביב לבית היה גן עם עצי פרי ופרחים רבים. האב שמואל היה מנהל במפעל עץ והמשפחה חיה ברווחה. מאחר והמשפחה היתה ציונית, הבנות ביקשו לעלות ארצה. הראשונה לעלות היתה בתיה, בחורה צעירה כבת עשרים לבדה. מספרים כי האב בכה כאשר בתיה נסעה למרות שהיה ציוני. בתיה היא סבתא-רבתא שלי. כמה שנים אחריה עלתה אחותה שפרה ובשנת 1934 הצטרפה גם גוטה ושתי האחיות התגוררו אצל בתיה ובעלה בתל אביב. האחיות שעלו לארץ הספיקו עוד לבקר את המשפחה בפינסק לפני המלחמה בשנים 1935 ו-1936. סבתי רינה שהיתה אז בת ארבע זוכרת את הנסיעות. שתי האחיות הבוגרות, שיינדל ופייגה, התחתנו בפולין ונשארו עם הוריהן בפינסק. ההורים התכוונו גם הם לעלות לישראל, אבל לפני כן תכננו למכור את הבית והרכוש ולא הספיקו. כל בני המשפחה שנותרו בפולין נרצחו בגטו פינסק בשנת 1942.

בני משפחת פיינגולד שנשארו בפולין לא הספיקו לעלות לארץ ישראל לפני כיבוש פינסק ע"י הצבא הגרמני, ב-4 ביולי 1941. פינסק היתה אמורה להיות העיר הראשונה בשטחים הכבושים שתהיה ריקה מיהודים. עוצבות המבצע הגרמניות הגיעו לפינסק כבר ב-9 ביולי ובסוף יולי פקד הימלר להרוג ביריות את כל הגברים בפינסק ואת הנשים לדחוף לביצות. לאחר שהתברר למפקד הקומנדו בפינסק כי הביצות בקיץ אינן עמוקות דיין להטבעת היהודים, סוכם כי ירצחו תחילה את כל הגברים מגיל 16 עד 60. במהלך יומיים באוגוסט נרצחו כ-11 אלף גברים ע"י ה-SS כולל בעליהן של שיינדל ופייגה. נותרו בעיר כ-20 אלף יהודים מהם 86 אחוז נשים וילדים.

האיסורים והגזירות שהטילו הגרמנים על יהודי פינסק הלכו והחמירו. היודנראט נדרש לספק מספר גדול של עובדי כפייה. היהודים נדרשו לענוד תלאי על החזה ועל הגב, רכושם נגזל ובחורף הקשה בין 1941 ל-1942 הוחרמו כל בגדי החורף. ב-1 במאי 1942 הוקם גטו פינסק ובו 240 בתים ב-23 רחובות. היהודים חולקו בין הבתים לפי מפתח של חצי מטר מרובע לנפש. בחדר אחד הצטופפו לפחות 10 בני אדם, בדרך כלל בני משפחה אחת. באופן נדיר בתקופת השואה, ערכו הגרמנים רישום מדויק של כל תושבי הגטו, ורשימה זו הכוללת 550 דפים בגרמנית נמצאה ע"י חוקרי יד ושם. ברשימות אשר נערכו באוגוסט 1942 נמצאים בני המשפחה, כולל שמואל אשר היה מעל גיל 60 ולכן עוד לא נרצח.

כל בני המשפחה נרצחו ביערות מסביב לפינסק בסוף אוקטובר 1942. ב-22 באוקטובר נפוצו שמועות בגטו כי חופרים תעלות ליד כפר סמוך לפינסק בשם דוברובוליה. כדי להרגיע את היהודים, הודיעו הגרמנים כי התעלות מיועדות לדלק. ההטעייה הצליחה וחיסול הגטו התנהל כמעט ללא התנגדות. ב-29 באוקטובר כיתרו כוחות גרמנים את הגטו, ריכזו את כל היהודים ליד בית הקברות, והובילו אותם בקבוצות של 200-300 בני אדם לבורות שליד דוברובוליה. שם נרצחו היהודים ביריות ונקברו בבורות. ב-30 וב-31 באוקטובר סרקו אנשי ה-SS את הגטו בעזרת כלבים וחיפשו יהודים במקומות מחבוא. מי שנמצאו נרצחו גם הם בבורות. מעט היהודים שנמלטו מהבורות אל השדות נתפסו ונרצחו גם הם ע"י פרשים. כל 18 אלף יהודי הגטו נרצחו עד סוף חודש אוקטובר.


יוצר הזיכרון

שיר קמיניץ

קשר לדף הזיכרון great granddaughter

מחנות

משפחה ומכרים

1 משפחה ומכרים
שיר קמיניץ
שיר קמיניץ