הנרי גולדשמיט

(1878-1942)
Date of death : 10/5/1942Place of death :

Short Biography

Camps ורשה טרבלינקה

Born ורשה Lived

סיפור חיים

נולד: 22 יולי 1878/9 בוורשה, האימפריה הרוסית.

תאריך פטירה: 5/6 באוגוסט 1942 במחנה ההשמדה בטרבלינקה.

עיסוקו: סופר , רופא מתמחה ברפואת ילדים , מחנך והוגה חינוכי.

קורצ'אק הוא בן למשפחה יהודית מתבוללת בפולין.

עוד לפני המלחמה יאנוש תרם רבות למדינתו ,הוא גויס ב1904 כרופא לצבא הרוסי . בנוסף הוא עבד בבית חולים לילדים יהודים .

כבר ב1912 הפך ינוש למנהל בית יתומים יהודי בוורשה רחוב קרוכמאלנה. שותפתו לעבודה מהתחלה ועד הסוף הייתה סטפאניה וילצינסקה והיא הקדישה את רוב חייה לבית היתומים והשפיעה על דרכן החינוכית ועל השפעותיו של יאנוש.

דרכו  החינוכית שעברה בבית היתומים של קורצ'אק דגלה באהבה לילד, בכיבודו ובזכיותיו.הילדים בבית היתומים  ניהלו בעצמם את הבית, הם היו אלה שהחליטו על החוקים בבית,שפטו בבית המשפט של המוסד , עזרו בעבודות הבית וגם הוציאו עיתון. לפי ההתנהלות של בית היתומים ביטא קורצ'אק את דעתו שצריך לתת כבוד לילדים וגם להאמין ביכולת שיש בהם.

יאנוש הספיק לבקר בארץ ישראל כפעמיים ב 1934 וב1936 , בגלל המלחמה שקל יאנוש לעברו אל ארץ ישראל אך מעשה זה לא באה לידי מימוש.

במהלך המלחמה כאשר הנאצים התחילו להפציץ את ורשה החניכים הגדולים והעובדים בבית היתומים עשו תורנויות על גג הבית על מנת לכבות את הפצצות הבוערות שליד הבית. עוד לפני כניסתם של היתומים לגטו, יאנוש התחיל לאסוף הספקת אוכל בשביל הילדים והעובדים שלו ובנוסף לזה מספר הילדים בבית היתומים גדל מ107 ל150 וכך יאנוש היה צריך לספק יותר מזון.

ב1939 יוצא צו כנגד היהודים שעליהם לענוד על הזרוע הימנית מגן דוד אדום , יאנוש מסרב לענוד את המגן דוד על ילד ימינו .הוא נשלח לכמה חודשים לבית הסוהר בגלל זה ולאחר הוא שוחרר על ידי תשלום כספי . לפני העברתו של בית היתומים לגטו ינוש הצליח להשיג רשות מהגרמנים שבה הוא יכול לקיים קייטנה בחווה חקלאית ליתומים בנוסף גם מוסדות אחרים השתתפו בקייטנה הנימוק של קורצ'ק לקייטנה שאולי זאת תהיה ההזדמנות האחרונה של הילדים לשחק ביער ולנשום אויר צח על הדשא וכך גם היה.יאנוש ובית היתומים הועברו לגטו ורשה ב1940 . בעיותיו של בית היתומים בגטו היו שהשגת האוכל שם הייתה כמעט בלתי אפשרית , יאנוש ניסה בכל רגע אפשרי להשיג לילדים מזון אפילו נפגש עם מנהיגי הגטו וביקש אוכל לילדיו יאנוש הרגיש זאת כחובתו לשמור ולהגן על היתומים ומטרה זו החדירה בו רוח חיים . אפילו שיאנוש ניסה להשיג בעצמו אוכל לילדים, הם גם בעצמם היו חלק מהשגת האוכל בעזרת זריזות הידיים שלהם וקלות תנועתם  בנוסף הם הצליחו להשיג כסף בעזרת מסחר שעשו ברחובות. למרות שהשערים נשמרו גם מבפנים הילדים הצליחו לצאת מגבול הגטו ולהביא לחם לבית שלהם ואת מה שנשאר הם מכרו או שעשו עם הלחם החפלה במשהו אחר.

בשנת 1941 קורצ'ק קיבל הצעות מחבריו הפולנים לברוח מהגטו ולעברו לצד הארי כלומר הצד הפולני. אבל קורצ'ק האמין שהילדים והוא יצליחו לעבור את המלחמה. באותה שנה גם החליטו להקטין את גודל בית היתומים . יאנוש לא התייאש  ואיתו גם סטאפניה ,שניהם ממשיכים לעבוד עם הילדים .כתבת מהעיתון הגרמני היודי בגטו רשמה על יאנוש  " את גדולתו אפשר לראות רק בין הילדים במוסד שלו". בנוסף לביקורת זו לודוויק הירשפלד שהיה מדען ידוע ויו"ר מועצת הבריאות בגטו וורשה כתב שכאשר היה בביקורים בבית היתומים הייתה לו הרגשה שהוא נמצא במקום אחד רוחני . לפי דעתו מהצד אמר שקורצ'ק רצה להציל לא רק את גופם של הילדים ,אלא גם את הנפש שלהם ובמטרה זו הוא הצליח .יחד איתו תמיד פעלה כסגנית נאמנה גברת סטאפניה .

ב5/6 באוגוסט 1942 הגרמנים הגיעו לגטו בו שהו היתומים ויאנוש ולקחו אותם למחנה ההשמדה טרבלינקה.לפני בואם של הגרמנים יאנוש קיבל הצעות מאנשים בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית להציל את חייו אך יאנוש הודיע בשלילה , ונשאר עם הילדים עד הסוף.ההליכה לרכבת הייתה כארבע שעות מן המחנה בורשה עד אומשלאגפלץ ומשם יצאו טרנספורטים אל המחנות . קורצ'אק צעד לעבר הכניסה הרכבת בידו החזיק את הילד הצעיר ביותר מן היתומים ובידו השנייה  עוד ילד מן בית היתומים . לכל ילד שצעד לקראת הרכבת לקח צעצוע או ספר אהוב .כאשר צעדו הילדים סטפה ויאנוש החזיקו את דגל בית היתומים – הדגל שרד עד היום . כאשר קורצ'ק והילדים עלו על הרכבת קורצאק לא סיפר לילדים את האמת לאן הם נוסעים , יאנוש במקום להגיד את האמת  החליט לספר לילידם שהם יוצאים ביחד לטיול ברכבת .יש האומרים שזוהי הייתה הפעם היחידה בה יאנוש לא אמר את האמת לילדים  .

יוצר הזיכרון

הילה לב

קשר לדף הזיכרון מתנדב/ת

קהילות

משפחה ומכרים

1 משפחה ומכרים
הילה  לב
הילה לב