שמואל מייזליש

(1937)

Short Biography

Parents (Father) זלמן (Mother) שרה
Spouse (Wife) חיה
Camps ברגן-בלזן

Born קרקובLived קרקוב

סיפור חיים

שמואל נולד בשנת 1937, והמלחמה פרצה כאשר היה בן פחות משנתיים (1939).

הוריו נספו בהתחלה. אחות של אימו לקחה אותו תחת חסותה, הייתה להם אזרחות זרה ולכן בהתחלה הגרמנים לא "טיפלו" בהם.

היה מותר להם לשכור דירה. היה חוק אצל גרמנים - גרמני שישכור עם יהודים, דינו מוות.

אבל כיוון שהייתה להם אזרחות זרה לא התייחסו לדבר זה ברצינות ולכן ניתנה להם האופציה.

הם שכרו דירה במקום שנקרא ויליצ'קה, 15 ק"מ מקרקוב, אתר תיירות ובו מכרות מלח.

בדירה השכורה היו 2 חדרים בלי מים זורמים או שירותים.

אחות של אימו ביקשה מהגוי שהשכירו אצלו את הדירה להכניס את שמואל והגוי לא הסכים בגלל החוק. הוא פחד.

בן דודו הכניס אותו למזוודה וכך הכניס אותו לדירה.

שמואל היה בחדר מסויים במשך למעלה משנה בלי לצאת. כל פעם שמישהו דפק בדלת התחבא בארון.

לימדו אותו לא לצעוק או לבכות וסילקו את כל המשחקים (היה בן 4).

לאחר מכן יהודים אחרים ניסו להשיג תעודות זרות, המשפחה הבינה שצריך לברוח ושהסיפור נגמר.

לקחו את שמואל ומלכה, שהייתה בת דודתו. מלכה גדולה ממנו ב4 שניםהיו לו עוד 2 בני דודים - אברם ושלום.

מסרו אותם בידי גויה שהעבירה אותם ברכבת לגבול ושם אספו אותם פולנים פטריוטים צעירים.

זה לא היה פשוט ליסוע ברכבת במיוחד אם אתה יהודי - אך בכל זאת הגויה עשתה את זה.

ברכבת שאלו את הגויה למה שמואל לבן, והיא ענתה שהוא חיוור כי הוא חולה.

לאחר מכן מסרה אותם לפולנים תמורת כסף, לא תשלום גדול, והם העבירו אותם את הגבול לצ'כיה.

לקחו אותו על הכתפיים בלילה, ומלכה הלכה ברגל. הפולנים השאירו אותם ביישוב יהודי ושם הם היו.

היו שם קרובי משפחה רחוקים, נתנו להם לאכול וככה הם היו במשך 3 שבועות עד שההורים שלה הגיעו גם.

מדוע ברחו לצ'כיה ? כיוון שהגרמנים עדיין לא הגיעו לשם והיה שם שקט.

מצ'כיה ברחו להונגריה באותה דרך עם מורה דרך פולני והפעם עם כל המשפחה, ושילמו לו כסף.

היו כאלה שניסו את הרעיון גם, אבל הסגירו אותם ולקחו גם את הכסף.

בהונגריה לא היו גרמנים וחיו שם בנוחות יחסית עד מרץ 1944.

לא ידעו שיהדות פולין כבר איננה. אותו ואת מלכה הכניסו למוסד נוצרי במשאית של יהודים.

במסווה היית צריך להיות שם נוצרי. לא היו גרמנים, רק הממשלה ההונגרית. הם היו שם תקופה מסויימת.

שמואל התייחס אליה כמו אימא והיא טיפלה בו למרות שהייתה ילדה קטנה.

במרץ 44' נכנסו הגרמנים להונגריה, והמוסד שם התפרק.

בערך 1800 פולנים הצליחו לברוח מהונגריה בדרך הזו, מתוך 3 מיליון.

מלכה והוריה ברחו דרך רומניה, חצי מיליון יהודים נספו תוך 3 חודשים והסבירו להם שזה כנראה מה שיקרא גם בהונגריה.

הוא מספר שהם ראו את זה בתור "שואה שניה" - הרי הצליחו לברוח מפולין ועכשיו צריכים לברוח גם מהונגריה.

באיזו שהיא דרך הצליחו להכניס את שמואל לטרנספורט של קסטנר.

קסטנר נרצח בארץ, והיה מנהיג ציוני והחליט לעמוד במשא ומתן עם הייכמן על מנת להציל כמה יהודים.

הוא הצליח להציל 1684 יהודים. רובם היו עשירים, מי ששילם - נכנס לטרנספורט.

חלקם פעילים צעירים, כולם הונגרים וחלק מועט פולנים. ביניהם היה שמואל, בעודו בן 6 ללא הורים.

כאשר הכניסו אותו לשם שמו אותו ביניהם והוא היה מבוהל עד מוות. הוא לא ידע את השפה.

זו נחשבת בשבילו טראומה קשהאנשים פחדו לגשת אליו.
שני זוגות צעירים - אלכס ושושנה, ושלמה ואורה (היו פעילים ציונים - חניכי השומר הצעיר מכפר החורש) חינכו אותו וטיפלו בו
.

לאחר מכן הגיע שלום. שלום  היה ילד בן 13. משם הם נסעו ברכבת בהמות והגיעו למחנה הריכוז ברגן בלזן.

הם חיו שם ברעב, פחד וסכנות, ושני הזוגות טיפלו בו.

שני הזוגות היו בהיריון, ומכאן ניתן ללמוד שהחיים בהונגריה התנהלו רגיל.

הם היו במחנה הריכוז כ-5 חודשיםאת האוכל שהיו מקבלים היו מחלקים שווה בין כולם.

השכנים תמיד חשבו שהם נותנים שוחד למישהו, כיוון שתמיד היה להם אוכל.

הוא מספר שכאשר היה מרק - תמיד היה מקבל את הצלחת הראשונה, למרות ההיריון של הזוגות. 

הם דאגו לו לבגדים ואוכל למשך 5 חודשים.

לאחר מכן אחרי חודש יצאה קבוצה ראשונה של ילדים לשוויץ. שמואל לא היה ביניהם.

לאחר 5 חודשים יצאו כולם. הפולנים הכירו שרכבות מגיעות רק למקום אחד שסופו לא טוב, אבל לא היה מה לעשות. 

משם הלכו ברגל לתחנת הרכבת ועלו על רכבת בהמות שוב לשוויץ.

משם עברו לרכבת חמה והיו ויכוחים על מי אמור לעלות לרכבת וכך הגיעו לשוויץ ושם כבר ניצלו.

אלכס ושושנה רצו לאמץ אותו אבל היה סיפור עם השומר הצעיר.

בשוויץ היו בפנימיה ועלו לאחר מכן לארץהם הגיעו לארץ והעבירו אותו למוסד עליית הנוער, מוסד ליתומים.

המוסד היה ליד בני ברק קרוב למפעל של קוקה קולה היום.

אז לא היה שם שום דבר, לאחר מכן העבירו אותו למוסד אחר ואחר כך -  לעוד מוסד.

הוא שירת בצבא למרות הטראומות והיה חייל רגיל, לוחם. היה במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור חצי שנה ברמת הגולן.

לקח זמן עד שהבין שהיה בכלל בשואה. אז לא הבין זאת. הוא התחיל לדבר על הנושא רק לפני כמה שנים.

שלום כתב ספר לפני שהוא נפטר. הוא נפטר לפני 10 שנים. דודתו הייתה מאוד רגישה והייתה ציירת.

 

היום יש לשמואל 4 ילדים ו17 נכדים וחי בגבעתיים עם אישתו חיה.


יוצר הזיכרון

קורל חלפון

קשר לדף הזיכרון מתנדב/ת

קהילות

מחנות

משפחה ומכרים

1 משפחה ומכרים
קורל חלפון
קורל חלפון