ליאו בק
Leo Baeck
(1873-1956)
Date of death : 11/21/1956Place of death : London

Short Biography

Camps טרזיינשטט

Born LissaLived

סיפור חיים

ד"ר ליאו בק - רב, הוגה-דעות, מנהיג ציבור ומלומד יהודי גרמני, היה אחד מראשי הקהילות הליברליות ומנהיגם של יהודי גרמניה בימי המשטר הנאצי והשואה. למד בסמינריון התאולוגי היהודי בברסלאו ובבית-המדרש למדעי היהדות בברלין, וב- 1897 הוסמך שם לרב.

בק נולד בשנת 1873 בעיר ליסה, בחבל פוזנן שבפרוסיה למשפחה אורתודוקסית, אביו היה הרב ד"ר שמואל בק, שכתב ספרים על ההיסטוריה היהודית.


בשנת 1891 החל ללמוד בבית המדרש לרבנים בברסלאו, וב-1894 המשיך את לימודיו בבית-המדרש למדעי היהדות בברלין, שהיה מזוהה עם הרפורמים, ובאוניברסיטת ברלין שם למד שפות עתיקות, תאולוגיה והיסטוריה וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה על מחקרו 'השפעותיו הראשונות של שפינוזה על גרמניה'.

 

ב- 1907- 1897 היה בק רב באופלן שבשלזיה העילית, ב- 1907-1912 היה רב בדיסלדורף, ואחרי-כן, עד 1942, בברלין, שבה היה גם מרצה בבית-המדרש למדעי היהדות. במלחמת-העולם הראשונה היה רב צבאי. בק שירת כרב צבאי בצבא הגרמני בזמן מלחמת העולם הראשונה ועוטר בצלב הברזל דרגה ראשונה.

 

עוד ב- 1897 הוכיח בק את עצמאותו, כאשר היה מהיחידים שנמנעו מלתמוך ב- "הצהרת רבני המחאה" נגד הציונות. ב- 1905 התפרסם לראשונה כחוקר מקורי בספרו 'מהות היהדות', תשובה לספרו של התאולוג הפרוטסטנטי אדולף פון הרנק "מהות הנצרות". מאז פרסם מאמרים רבים, במיוחד על תקופת הבית השני. בק כתב מאמרים ומחקרים רבים בנושאי יהדות, ושימש בהמשך כמנהיגה הרוחני של היהדות הליברלית בגרמניה. לימד בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות.


בשנת 1920 הצטרף בק כ-"לא ציוני" להנהלת קרן היסוד,  ב- 1922 נבחר בק ליושב-ראש "האגודה הכללית של רבני גרמניה", ב- 1924 וב- 1927 – לנשיאה של לשכת "בני ברית" בגרמניה, לחבר הוועד של "האגודה המרכזית של האזרחים הגרמנים בני הדת היהודית" ולנשיא אגודת "עזרה". ב- 1926 הצטרף לוועד למען ארץ-ישראל, וב- 1929 – לסוכנות היהודית המורחבת.

 

ב- 1933, כאשר נוסדה הנציגות הארצית של יהודי גרמניה, הסכימו יוזמיה לבחור את בק לנשיאה. בתפקיד זה היה עליו לשמור על אחדותה של יהדות גרמניה מבית ועל ייצוגה האחיד מחוץ, פעמיים נאסר בק בידי הגסטפו, אך שוחרר והוחזר לתפקידו. בשנת 1939 בוטלו כל הארגונים הנבחרים של המוסדות היהודיים, ביניהם "מועצת הזקנים", ובמקומם מינו הגרמנים נציגות מטעמם. מרגע זה עלתה דילמת שיתוף הפעולה בין הנאצים לבין קרבנותיהם היהודים. בתחילה בק קבע לעצמו עיקרון שלא לקבל שום מינוי מהנאצים ולא לעשות דבר שיוכל לסייע להם. אך כשעלתה שאלת איסוף יהודים לגירוש בידי יהודים, בק בחר לקבל את המינוי כדי לנהוג בעדינות כלפי המגורשים ולסייע להם. יש שמתחו ביקורת על פועלו זה, ביניהם חנה 

ארנדט שטענה כי הרב בק דאג להרגיע את שומעי לקחו תוך הטעייתם והסתרת האמת המרה המצפה להם.

 

גם כשהחמיר מצבם של יהודי גרמניה ונשקפה סכנה לביטחונו, סירב בק לנצל את אפשרות היציאה מגרמניה והוסיף לעמוד בראש הנהגת "הנציגות", שמ- 1939 הייתה ל- "התאחדות הארצית של היהודים בגרמניה ופעלה עד לחיסולה ביוני 1943. הוא המשיך להכשיר, בסתר, רבנים לקהילה היהודית הגוועת גם כאשר נאסר הדבר על ידי שלטונות גרמניה הנאצית. בימי מלחמת העולם השנייה היו לליאו בק הזדמנויות רבות לעזוב את גרמניה, אך הוא האמין שמנהיג צריך לעמוד לצד קהילתו, ולכן לא ניצל את ההזדמנויות.

 

בתחילת 1943 נשלח בק לגטו טרזינשטט, וגם שם היה חבר 'מועצת הזקנים של היהודים'. ה' ג' אדלר, אחד מהמעטים ששרדו, סיפר על פועלו: "האישיות הראויה ביותר להיזכר מתוך מועצת הזקנים היה הרב ד"ר ליאו באק מברלין. הוא היה מכובד על כולם. מעולם לא התחמק מעול המחנה, אולם בקרבתו נדמה שהמחנה אינו קיים..."‏ תרומתו החשובה ביותר לחיי הגטו היתה בדרשותיו ובהרצאותיו, שבהן חיזק את רוח יושביו. ואולם, הדעות חלוקות ביחס להחלטתו לשמור בסוד את המידע שהגיע אליו בהיותו בגטו אודות גורל המגורשים לאושוויץ ליאו בק היה אחד מהמיועדים להשמדה אך ניצל - בעת הגיעו לגטו, מת רב אורתודוקסי זקן מצ'כוסלובקיה בשם באק. לשלטונות הנאצים נמסר בטעות שהרב ליאו בק נפטר ומאז לא נכלל ברשימות המוות.

 

לאחר המלחמה עבר ללונדון ואף לימד בהיברו יוניון קולג' בניו יורק. בשנת 1955 הוקם בניו יורק בהתערבותם של מרטין בובר וחנה ארנדט מכון ליאו בק לחקר ההיסטוריה והתרבות של היהודים דוברי הגרמנית, ובק הפך לנשיאו הראשון.

 

ב-29 באוקטובר 1956 חתם הרב ד"ר ליאו בק על הגהת ספרו השני "העם הזה". בשעות אחר הצהריים לקה בשבץ וכעבור שלושה ימים נפטר, בגיל 83.

עם המוסדות המנציחים את שמו נמנים בית-המדרש לרבנים פרוגרסיוויים בלונדון, מכון ליאו בק בירושלים, בלונדון ובניו-יורק, ובית-ספר תיכון על שמו בחיפה.





יוצר הזיכרון

דניאל שחר

קשר לדף הזיכרון מתנדב/ת

קהילות

מחנות

משפחה ומכרים

1 משפחה ומכרים
דניאל שחר
דניאל שחר