יצחק גרציאני
ziko
(1924-2003)
Date of death : 7/7/2003Place of death :

Short Biography

Spouse (Wife) גרציאני דורה
Children (Daughter) אלקבס גילה (Daughter) גל כוכי

Born רוסהLived תל אביב

סיפור חיים

  •  

    • עיסוק / מקצוע: לימים מנצח ומעבד מוזיקלי
    • מקום המגורים במהלך המלחמה : רוסה שבבולגריה
    • מקום הרצח ומועד הרצח : נפטר לאחר השואה בישראל
    • סיפורה של הדמות לפני המלחמה: התגורר ברוסה, בולגריה עם משפחתו בת חמש הנפשות.
    • סיפורה של  הדמות במהלך המלחמה- לאחר סיום לימודיו בתיכון נשלח למחנות עבודה, שם הועסק בסלילת כבישים עד לכניסת "הצבא האדום" לבולגריה בספטמבר 1944.
    • לאחר המלחמה, מיד עם סיומה עבר לסופיה, נשא לאישה את אהובתו, דורה, ונרשם לאקדמיה למוזיקה. בסוף 1948  עם  סיום לימודיו באקדמיה וזמן קצר לאחר קום מדינת ישראל, עלה אליה עם אשתו, בתו הבכורה והוריו. עוד בטרם הספיק להתאקלם בישראל, התחיל לנגן בחצוצרה בתזמורת צה"ל. מאחר שבאותם ימים היה מחסור בעיבודים לשירי לכת ישראליים, התזמורת השמיעה שירי לכת אנגלים ואמריקאים. גרציאני נרתם למשימה וכתב שפע של עיבודים לשירי לכת ישראלים, אשר מושמעים עד היום על ידי תזמורות בישראל. עם תום שירותו בצה"ל בשנת 1952  המשיך כמעבד וכמלחין בתזמורת צה"ל כאיש מילואים. משנת 1952 ניהל וניצח על מקהלת צדיקוב והיה מעורב בהפקת מופעים במסגרת תיאטרון גיורא גודיק, התיאטרון הקאמרי, תיאטרון הבימה, האופרה הישראלית, רביעיית מועדון התיאטרון, הגשש החיוור, שלישיית גשר הירקון, שוקולד מנטה מסטיק, וכן בכינוסי המכביה וכינוסי הפועל. כמו כן, היה מנצח בתוכנית הרדיו "תיבת נח". הוא ניצח על תזמורת הבידור של רשות השידור בפסטיבלי הזמר והפזמון, פסטיבלי הזמר המזרחי ובפסטיבל שירי הילדים. בשנים 1970–1973 היה חבר במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, שיעצה לשר החינוך יגאל אלון. בשנת 1962 מונה למנצח על תזמורת צה"ל, תפקיד שמילא עד יומו האחרון, וממנו פרש בדרגת אלוף משנה. במסגרת התזמורת הופיע בעצרות ממלכתיות רבות, וערך עם התזמורת מסע הופעות בכל רחבי העולם. ב-1969  עם עלייתה לארץ מבריה"מ של הזמרת נחמה ליפשיץ, ערך אתה סיבוב הופעות בארץ ובעולם. רגע מרגש במיוחד עבורו היה הניצוח על ההמנון המצרי בעת קבלת הפנים  לאנואר סאדאת,  נשיא  מצרים, ב-1977.  

         לימים אמר שהחלום שלו הוא לנצח ההמנון   של מצרים  ירדן  סוריה   ולבנון  מחצית מחלומו

         זה התגשם כשזכה לנצח על התזמורת בטקס החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן  .

    בסך הכול כתב גרציאני כ-1,000 עיבודים ליצירות ישראליות. הוא כתב גם מוזיקה מקורית לסרטים  בין היתר 

    " עץ או פלסטיין , "דליה והמלחים "ו"מוישה ונטילטור "

    גרציאני שיתף פעולה עם המלחין ליאונרד ברנשטיין   בניצוח על מקהלת הילדים צדיקוב   בביצוע הבכורה העולמי של הסימפוניה "קדיש" עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בדצמבר   1963   וגם ב-  1976 במסגרת אירועי  יובל ה-200 לארצות הברית  .

    יצחק גרציאני הפך לאחת הדמויות האהובות בציבור הישראלי בזכות נועם הופעתו ואצילותו.דמותו התמירה, המנצחת במרץ אך בעדינות, הפכה חלק מנוף התרבות הישראלית. בשנת תשנ"ו  1996  הוענק לו התואר "יקיר תל אביב". באירוע מחווה שנערך לכבודו, זמן קצר לפני מותו, כינה אותו שאול מופז, רמטכ"ל צה"ל,  "שרביטו של צה"ל".

    גרציאני נפטר לאחר מחלה ארוכה בביתו ברמת אביב   בגיל 79, ונטמן בבית העלמין בקריית שאול  .‏ בעיר סופיה, בירת בולגריה, נקרא רחוב גדול על שמו  .

יוצר הזיכרון

דניאל אברון

קשר לדף הזיכרון great granddaughter

משפחה ומכרים

1 משפחה ומכרים
דניאל אברון
דניאל אברון