בוריס זיידמן
Boris Zeidman
(1895-1942)
Date of death : 1942Place of death : חרקוב, אוקראינה או צפון קווקז
Place of Burial : לא ידוע - Plot No. -
Display Map

Short Biography


Born קישינב, רחוב שמיט (סטלינגרציה)Lived קישינב, רחוב שימט (סטלינגרציה)

סיפור חיים

הסיפור של סבא שלי ומשפחתו

סבא שלי (יפים זיידמן) עזב את הבית כשהיה בן 14 בשנת 1934. הוא נסע לרומניה, לבוקרשט, ועבד בתור שליח מיוחד עבור איש עסקים יהודי שמאוד אהב אותו. בשנת 1940 איש העסקים התכונן לעזוב לארה"ב והשיג לסבא שלי תעודת מעבר לארה"ב (סרטיפיקט) הוא השיג את התעודה הזאת לבני משפחתו ולסבא שלי שבכלל לא היה בן משפחתו. סבא שלי ויתר על תעודה ואמר שהוא חוזר להורים שלו ולאחיות שלו. להוריו קראו בוריס וטניה ולאחיות שלו קראו אניה ואיוה (חנה וחווה). הוא חזר לביתו בקישינב בשנת 1940 כשהוא בן 20. הוא היה איתם חצי שנה בערך ואז נכנסו הסובייטים למולדובה וקישינב והוא גויס לצבא האדום (הרוסים גייסו את כל בני ה- 20 לצבא). ב- 22.6.1941 החל "מבצע ברברוסה" לכיבוש שטחה של בריה"מ ע"י הצבא הנאצי. סבא שלי כבר היה מגויס לצבא והשתתף בנסיגת הכוחות של הצבא האדום מזרחה. לפי העדויות ששמע, הוריו ושתי אחיותיו הצטרפו לשיירות הפליטים הרבות שנעו מזרחה משטחי בריה"מ הכבושים ע"י גרמניה וביניהם מולדובה וקישינב. חלק מהעדויות גורסות שהם נרצחו ביערות אוקראינה באזור העיר חרקוב ע"י אוקראינים שהיו משטפי פעולה עם הנאצים. העדויות האחרות גורסות שהצליחו להגיע בבריחתם עד צפון קווקז וחוסלו ע"י הצ'צ'נים ששנאו את השלטון הסובייטי ובהיותם מוסלמים הדוקים, שנאו גם את היהודים והיו מוכנים לקבל את השלטון של הגרמנים על פני השלטון הסובייטי (בדיוק כמו חלק מהאוקראינים וחלק מהעמים הבלטיים).

סבא שלי השתתף במלחמה הפטריוטית הגדולה בשורות הצבא האדום ונפצע בקרב על סטלינגרד, אחרי פציעתו הוא נשלח לטשקנט שבאוזבקיסטן ושם שירת בצבא האדום עד שהשתחרר בשנת 1946. כשחזר לעירו לא מצא זכר למשפחתו ולביתו. אחרי המלחמה הוא קיבל חדר בבית של דודתו ובתמורה השיג מזון ועצים להסקה ותחזק את הבית. בשנת 1950 הוא התחיל ללמוד צילום והפך לצלם עיתונות בתחום הספורט. עד שנת 1975 הוא היה צלם עיתונאי ועסק במיוחד בצילום בתחום החקלאות.

 

עגלת בורקס תמורת 3 שעונים

בעת הנסיגה של הצבא האדום ממולדובה לכיוון מזרח היה רעב גדול גם בקרב החיילים. הם ניסו להתקיים מכל הבא ליד כי כמעט ולא קיבלו אוכל מהמטבח הצבאי. יום אחד בעודם הולכים בשולי הדרך זיהה סבא שלי עגלה של מוכר בורקסים (ברוסית קראו לזה צ'יבורקי או פירושקי). סבא ביקש משני חבריו הטובים את שעוני היד שלהם, הסיר גם את שלו וקנה את כל תכולת העגלה ממוכר הבורקסים תמורת 3 שעוני יד, ובכך סיפק אוכל לכל היחידה שלו.


יוצר הזיכרון

נעה זיידמן

קשר לדף הזיכרון great granddaughter

משפחה ומכרים

1 משפחה ומכרים
נעה זיידמן
נעה זיידמן