כשפרידה מדינה ירדה מן הקרון באושוויץ היא לא יכלה לתאר לעצמה שהיא תגיע לגיל 90, שהיא תגור בארץ-ישראל, שתהיה לה משפחה נחמדה, שתי בנות, נכדים, וחיים טובים בתל-אביב.
הבחורה שהטביעה על זרועה את המספר 41094 אמרה לה שסכום הספרות במספר שלה הוא ח"י והיא תצא חיה מאושוויץ. המלים הללו נחרתו בראשה ונתנו לה כוח להמשיך , והיא הרגישה שיש לה איזו שהיא תקווה לצאת משם חיה.
סיפור חייה הוא סיפור מופלא של "הישרדות". בכל פעם שפרידה עומדת בסכנת מוות, היא מחליטה לפעול. בכל פעם היא לוקחת החלטה שיכולה גם לגרום למותה, אך למזלה הפעולה מצליחה והיא מצליחה להישאר בחיים. אנשים רבים שהיו עמה לא שרדו. אחותה מארי שעבדה במחנה סמוך לא הצליחה להימלט מן המוות הנורא באושוויץ. פרידה עוברת מספר מחנות. צועדת באחת מ"צעדות המוות" ומצליחה להישאר בחיים. גם ברגע האחרון כאשר המלחמה עומדת להסתיים שולחים אותה קצינים גרמנים, עם עוד כמה בנות, כדי לכסות ולפנות מטוסים גרמניים, גם שם היא עומדת בסכנת מוות, ובסופו של דבר בשורת סיום המלחמה מגיעה אליה ואל חברותיה.
היא מגיעה לארץ, באניית המעפילים "חביבה רייך", לאחר מחנה הכשרה בפרנקוגליסיה, ומחנה הכנה להפלגה בכף סוניו. כאן בארץ מחכים לה אחותה וגיסה, מבורך וויקטוריה פלורנטין, שהגיעו לארץ לפני המלחמה בשנת 1934, וגרו בתל-אביב.
עוד על סיפור חייה של פרידה קובו תוכלו לקרוא בקישור הבא:
http://fridakovo.blogspot.co.il/