ורשה

פרטי המחנה \ גטו

סיפור המחנה \ גטו

גטו ורשה

דניאל אלון יא'8

 

תחילת הגטו והקמתו

גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה מסתיו 1940 עד אביב 1943 . בשיאו מנה  כ-450,000 נפש. 

יומיים לאחר שנכבשה העיר ורשה פקדו שלטונות הכיבוש על הקמת מועצה יהודית- "יודנראט". הגסטאפו מינה את המהנדס אדם צ'רניאקוב ליושב ראש המועצה, אשר כללה עוד 24 חברי המועצה ו-24 סגנים. למועצה נמסר כי תפקידה הוא להוציא לפועל את כל ההוראות והפקודות של שלטונות הצבא בעיר.

ב-4 בנובמבר העבירה המחלקה לענייני יהודיים בגסטאפו הוראה לכינוס היודנראט ונקבע כי יש להקים "אזור מגורים ליהודים בעיר ורשה כאמצעי זהירות נגד מגפת הטיפוס. הוטל על היודנראט להעביר בתוך שלושה ימים את היהודים לאותו אזור, ולא-  יוצאו להורג  24 סגנים להורג.

ביום הכיפורים תש"א, 12 באוקטובר 1940,  קבלו היהודים את הגזרה, לפיה עליהם  לעבור לתחום הגטו.

ב- 16 בנובמבר נסגר הגטו ומרבית רכושם של היהודים נותר בחוצה לו . כ- 100,000 פולנים פונו מאזור הגטו  ובמקומם הגיעו 180,000 יהודים שהצטרפו ל- 200,000 שכבר גרו במקום. בשטח של 2.4% מן העיר שוכנו 30% מתושבי העיר. הצפיפות הייתה של  6-7 דיירים לחדר.

הגטו תוכנן באופן כזה שהחיים בו יהיו בלתי אפשריים. הרצאה של הממונה על הפינוי במחוז ורשה, הנאצי ואלדמאר שן, מסכמת את גודל הגטו ומרחב החיים בו; הוא מדווח כי בגטו יש 27,000 דירות של 2.5 חדרים בממוצע. מכאן שבכל דירה יהיו 15.1 איש, או 6-7 אנשים בכל חדר.



הנאצים שמרו בגטו על צפיפות , רעב , ותנאי סניטריה גרועים  כדי להעלות את שיעור התמותה. היודנראט בראשותו של אדם צ'רניאקוב פעל לשיפור תנאי החיים בגטו , לעזרה הדדית ולפיתוח מוסדות כדי לשמור על הלך הרוח האנושי בגטו.

החיים בגטו

הגטו הופרד מן העולם החיצון ע"י חומה גבוהה אשר הפרידה אותו משאר חלקי העיר ורשה. לא ניתן היה  לצאת מן הגטו או להכנס אליו אלא רק לבודדים,  שעבודתם הייתה חיונית לשלטונות הכיבוש או שהחזיקו בצו מיוחד.

כל בתי העסק של היהודים מחוץ לתחום הגטו הוחרמו והועברו  לידיים אחרות- 1700 חנויות מזון, ו- 2,500 חנויות אחרות על תכולתן הוחרמו על ידי השלטונות הגרמניים.

היודנראט הפך לסמכות השלטונית בגטו, שהייתה כפופה לשלטונות הכיבוש ולגסטאפו.  תפקיד הידנראט היה לבצע את כל הגזירות שהטיל הגסטאפו על היהודים בגטו. כמן כן הוקמה משטרה יהודים בגטו- "שירות הסדר היהודי", שתפקידה היה לשמור על הסדר בגטו ולהוציא לפועל את גזירות הנאצים.

החיים בגטו היו נוראים ובלתי אפשריים. הצפיפות הייתה גבוהה ורוב האנשים הפכו חסרי כל. הרעב והצפיפות היו בלתי נסבלים והיו גורם למקרי מוות רבים. הקצאת המזון ליהודי הגטו עמדה על 184 קלוריות ליום לאדם,  כ-15% מהכמות הנדרשת לאדם עובד או לנער. גוויות החלו להצטבר ברחובות. בשנה הראשונה אירעו 43,258 מקרי מוות, מתוכם שליש בשל תת-תזונה בעקבות הרעב הגדול נאלצו הורים לקחת סיכון חיים, ולשלוח את ילדיהם לחפש אוכל באופן לא חוקי מעבר לחומות הגטו תוך כדי התגנבות דרך פרצות בחומה.

הצפיפות והרעב הקיצוניים גרמו גם למחסור ולהתפרצות מחלות כמו קדחת ,שחפת,  גרדת וכינמת . מחלות ילדים היו שכיחות מאד אך לרוב היו קלות וללא סיבוכים. היו התפרצויות מגפתיות שהקיפו עשרות אלפי תושבים , בעיקר של טיפואיד, קדחת, כינמת ושחפת.

למרות התנאים הבלתי אנושיים ששררו בגטאות התאמצו מוסדות הקהילה וארגונים וולונטריים לעזרה סוציאלית לתת מענה לצורכי הציבורהופעלו בתי-תמחוי עממיים, שחילקו חינם ארוחות לעניים; בתי-ספר פעלו בחשאי;  ישיבות למדו בחשאי; נתפרסמו שבועונים ועלונים בעברית, ביידיש ובפולנית.

על אף נסיבות הקיום הקשות לא חדלו אנשי הרוח מפעילותם. הכיבוש הנאצי והגירוש לגטו דחפו יוצרים ואנשי רוח לתת ביטוי לשבר שפקד את עולמם. בגטו פעלו ספריות מחתרתיות וארכיון מחתרתי -ארכיון "עונג שבת " שייסד עמנואל רינגלבלום. תנועות הנוער חידשו את פעילותן וחודשה פעילותה של תזמורת סימפונית.

http://warsaw.daat.ac.il/photos/small/sm086.jpg  

בית ספר במחבוא

 

                            http://warsaw.daat.ac.il/photos/063.jpg

 

 

 

מרד גטו ורשה וסופו

חיסול הגטו החל ביום שני, ערב פסח תש"ג, ה-19 באפריל 1943, את מועד פעולתם קבעו הגרמנים, כדרכם, בחגים יהודיים כדי להשבית את שמחת החג.

כאשר נכנס אל הגטו כוח גרמני חמוש הוא הותקף על ידי לוחמי המחתרות היהודיותאי"ל ואצ"י. טנק אשר הוכנס לגטו הוצת על ידי פצצות וחסם כוחות נוספים. בקרב הגרמנים נרשמו אבדות ומפקד כוח האס-אס הסיג את כוחותיו. הגרמנים חזרו והציעו למורדים לנהל משא ומתן, אבל רק 28 מתוך 4,000 המורדים התפתו

לאחר שלושה ימים שינו הגרמנים את שיטת הלחימה, והחלו לשרוף את הגטו בית אחר בית. בעקבות זאתקפצו  משפחות שלמות מן החלונות אחוזי הלהבות. המחתרות בגטו המשיכו להיאבק במשך שבועות מספר למרות  שכל תכנון המלחמה, בעזרת שהייה בבונקרים ולחימה מתוכם, הפך להיות לא-יעיל. החיים בבונקרים היו בלתי אפשריים. בגלל החום התקלקל האוכל, המים הפכו חמים, וקשה היה לנשום. הגרמנים זרקו לבונקרים רימונים, והחדירו לתוכם גז רעיל.

ב-8 במאי נפל הבונקר של המפקדה של הארגון היהודי הלוחם (אי"ל), שבו שהה מרדכי אנילביץ' ועמו בכירי הלוחמים. נראה שהקבוצה התאבדה

לאות ניצחון פקד שטרופ, מפקד האס אס והמשטרה במהלך מרד גטו ורשה,  לפוצץ את בית הכנסת הגדול ברחוב טלומאצקה, שהיה מחוץ לגטו

בדיווח הסופי כתב שטרופ כי מבין 56,065 יהודים שנתפסו הושמדו 7,000. במהלך המשלוח לטרבלינקה, הושמדו 6,929 יהודים נוספים

 

 

יהודי קופץ מבית בוער

 

גנרל שטרופ במהלך המרד

 

http://warsaw.daat.ac.il/photos/small/sm092.jpg                 http://warsaw.daat.ac.il/photos/small/sm025.jpg

 

 

מקורות

אתר יד ושם

וויקיפדיה

אתר גטו וורשה




קישורים (0)

There are no links yet.

ספרים ומסמכים(0)

There are no books yet.

אלבומי תמונות

There are no photo albums yet.