יאסי רומניה

פרטי הקהילה

סיפור הקהילה

הנצחת קהילה

שם התלמיד המתעד:רון רייש  כיתה :יא7

שם הקהילה:קהילת יאשי, רומניה

העבודה מוקדשת לסבי וסבתי ז"e;ל

 

  אורח החיים בקהילה לפני המלחמה

החל מאמצע  המאה ה-18  התיישבו יהודי יאשי ברובע משלהם. הם החזיקו כמעט בלעדיות בענפי מסחר ומלאכה רבים והחל מתחילת  המאה ה-19  הדיחו בהדרגה את הטורקים והיוונים מהמסחר ומהבנקאות, מה שיצר אנטישמיות רבה מצד השלטונות וגרם לכך שבסוף המחצית הראשונה של המאה ה-19 הוציאו השלטונות צווים שנועדו לעצור את הגירת היהודים אל מחוזם ולגרש יהודים שאינם יכולים לכלכל את עצמם. ב1843  הוצאו הוראות  לטיפול ב"e;משוטטים"e;, הוראות אלו הופנו בעיקר כלפי יהודים. צו שהוצא על ידי המועצה המנהלת ביאשי קבע איסור על היהודים להחזיק דירות או חנויות ברחובות הראשיים.

בנוסף, חבו יהודי יאשי שנגרמה על ידי כך שחויבו הרומנים במסגרת חוזה טריאנון והסכם פריז(לאחר מלחמת העולם הראשונה)לתת זכויות למיעוטים, בינם היהודים. בנוסף, הרומנים לאחר שאיבדו שטחים במסגרת תכתיב וינה והסכם ריבנטרופ-מולוטוב היו מיואשים וחיפשו שעיר לעזאזל ומצאו אותו ביהודים.

   

     אישים בולטים בקהילה לפני המלחמה

בנימין פונדויאנו-נולד ב1898 היה סופר, משורר ומבקר ספרות רומני-צרפתי. יצירותיו: "e;האי"e;-הצגה, "e;נופים"e;-קובץ שירה, בנוסף כתב לעיתונים "e;חיים חדשים"e;,"e;אינטגרל"e;,"e;אונו"e;, "e;קונטימפורנול"e;. ב1941 נכלל ברשימת הסופרים שמכירת ספריהם נאסרה ברומניה על ידי הנאצים ובהיותו בצרפת נשלח לאושוויץ בעקבות הלשנה על כך שהוא יהודי ולאחר כמה חודשים הומת בגז בבירקנאו (אוקטובר 1944)

 

 

 

 

ד"e;ר אליאס שוורצפלד-נולד ב1855 היה היסטוריון, סופר,עורך כתבי עת יהודים רומנים ומשפטן(שלא בעיסוקו). אליאס כתב בכתבי עת רבים בינהם: "e;בלדר של יאשי"e;,"e;הבלדר הרומני החדש"e;,"e;האחווה"e;. בנוסף, ייסד את כתב העת "e;רביסטה ישראליטיקה"e; ובו פרסם את הסיפור היהודי הראשון שלו "e;הדרשה"e;. בעקבות סיפוריו והשפעתו על הקהילה סולק מרומניה ועבר להתגורר בצרפת שם התקרב לברון מוריס דה הירש ועם הקמת יק"e;א הפך להיות המזכיר הכללי שלה.

ד"e;ר קרפל ליפה-נולד ב1830, היה רופא ומנהיג ציוני חשוב מאוד.

ד"e;ר קרפל ליפה עבר להתגורר ביאשי בשנת 1860 שם התגורר כחמישים שנה.קרפל הצטרף לתנועת "e;חובבי ציון"e; והיה אחר ממנהיגיה הבולטים ברומניה, השתתף בועידת קטוביץ' ב1884 וכתב מאמרים רבים כנגד אנטישמיות והתבוללות יהודי רומניה.


קרפל היה האיש שפתח בנאומו את הקונגרס בבזל והיה נשיא הקונגרס הציוני העולמי, קרפל היה אחד מהאנשים הבולטים ביותר בקהילה היהודית ביאשי, ייסד ביאשי סניף של ארגון "e;בני ברית"e;, מועדון הספרות "e;אהל שם"e; והיה האפוטרופוס של בית היתומים המקומי.

 

מבנים וארגונים מרכזיים בקהילה

ב1912 לאחר החלטה שלטונית הוחלט לסלק את התלמידים היהודים מבתי הספר התיכוניים של יאשי הוקמה ישיבת "e;בית אהרון"e; שלימדה לימודי קודש וחול יחדיו.


המבנה בו הקהילה היהודית ביאשי מאופיינת על ידו הוא "e;בית הכנסת הגדול של יאשי"e; שהוקם בשנת  1657 והושלמה בנייתו ב1672, שהיה בית הכנסת הראשון ברומניה שהיה עשוי מאבן. בית הכנסת שופץ בשנת 1761 וכנעט נשרף לגמרי בשנת 1822 אך רק העץ והצבע בו נשרפו ואלו שוחזרו לאחר מכן.

 

 


ארגון מרכזי בקהילה היה ארגון "e;בני ברית"e; שיוסד ביאשי על ידי ד"e;ר קרפל ליפה. הארגון שם לעצמו כמטרה לאחד את עם ישראל, לפתח את ההשכלה, התרבות והמוסר החברתי של החברה היהודית בעולם, לעזור לנזקקים וליצור גשר בין החבה היהודית לחברה הלא- יהודית.

 

תעודת חברות בארגון מ1876

 

 

 

 

 

 


סיפורה של  הקהילה בתקופת המלחמה

מכיוון שמבחינה גיאוגרפית יאשי קרובה מאוד לגבול הסובייטי, התאספו כוחות צבאיים רבים בעיר וב24 ביוני 1941(יומיים לאחר תחילת מבצע ברברוסה) הופצצה העיר על ידי ברית המועצות, יומיים לאחר ההפצצה הראשונית התרחשה הפצצה נוספת והוחלט להאשים את היהודים בכך שסימנו לברית המועצות היכן להפציץ(למרות שנהרגו 38 יהודים במהלך ההפצצות) מכיוון שהיו מזוהים עם הקומוניסטים וב27 ליוני 1941 נשלחה הודעה זו למשטרת העיר: "e;מאחר שלמפקדת הסיגורנצה נודע כי יהודים מסוימים הסתירו  כלי נשק  ותחמושת , הננו מבקשים שתואילו לערוך חיפושים מפורטים וקפדניים בדירות של האוכלוסייה היהודית, כדי לבדוק שמא אנו עומדים בפני פעולת התחמשות של האוכלוסייה היהודית. נא לדווח מיידית על התוצאות, תוך ציון הצעדים שנקטתם "e; .לאחר ההוראה החלו לחפור בורות גדולים בבית הקברות היהודי ובתי נוצרים סומנו על ידי צלב בכניסה לביתם. בשעה 21:00 ב28 ביוני נשמעה אזעקה ביאשי, מטוסים גרמנים טסו מעל העיר ואחד מהם ירה רקטה כחולה שסימנה על פתיחת המבצע לחיסול היהודים המתגוררים ביאשי. חיילים ואזרחים רומנים שחומשו והתחמשו החלו לפרוץ לבתי יהודים, לבזוז את רכושם ולהרוג משפחות שלמות, כולל ילדים קטנים ונשים. לאחר שהבינו כי טעו בהערכת הפינוי של היהודים סגרו את כל הגברים היהודים בבניין משטרתי והחלו להכות אותם למוות, בשעה 15:00 החלו לטבוח ביהודים בעזרת מכונות ירייה והטבח נגמר ב19:30. בסך הכל נהרגו כחמישה עשר אלף יהודים בפוגרום(כשליש מהאוכלוסיה היהודית ביאשי). לאחר הפוגרום הוטל על היהודים ששרדו ללבוש טלאי צהוב על בגדיהם, הוטלו גם מיסים כבדים על היהודים והגברים חויבו בעבודות כפייה.





קישורים (0)

There are no links yet.

ספרים ומסמכים(0)

There are no books yet.