יוצר הקהילה

אפרים שמריהו
דרכי התקשרות:

בורשטיין

פרטי הקהילה

סיפור הקהילה

יא'3

קהילת בורשטיין, פולין

מחוז: סטאניסלאבוב

אזור: גאליציה המזרחית

אוכלוסיה: 

• בשנת 1941: כ- 3,581

• יהודים בשנת 1941: כ- 1,802

• יהודים לאחר השואה: כ- 13

(בורשטין (ב אוקראינית : ???????, ב פולנית : Bursztyn) היא עיר באוקראינה, כ-60 ק"מ

מדרום מזרח ל לבוב . פירוש שמה של העיר באוקראינית הוא " ענבר ".

עיר במחוז איוואנו-פרנקובסק (העיר IVANO FRANKOVSK נקראה בעבר

STANISLAWOW), מערב אוקראינה. עד מלחמת העולם השנייה בגליציה המזרחית,

פולין

תולדות היישוב

אזכורה הראשון של העיר הוא משנת  1596 , במסמכי תיעוד של העיר הסמוכה  האליץ' , בהם

כונתה "Nove Selo", כלומר "כפר חדש", ובהם מצוין שתאריך ייסודה של העיר הוא  1554 .

במהלך  התקופה הסובייטית  התפתחה העיר במהירות, בפרט בין השנים  1962 - 1944 ,

והייתה לעיר הגדולה ביותר במחוז, ובה אוכלוסייה כפולה בגודלה מאוכלוסיית עיר המחוז

האליץ'. עם זאת, רק לאחר התקופה הקומוניסטית, בשנת  1993 , זכה היישוב למעמד של

עיר.

בעיר עוברת מסילת רכבת ובה קיימת  כנסייה   קתולית  עתיקה, ששופצה בתחילת  המאה ה-

21 . אחד ממאפייני ההיכר הבולטים של העיר הוא  תחנת הכוח  שלה, המונעת ב דלק

מאובנים . העיר שוכנת לחופי אגם, ובה חוות דגים.

פרנץ קסאפר וולפגנג מוצרט , בנו של  וולפגנג אמדאוס מוצרט , התגורר בבורשטין ב-1809,

כשהעיר הייתה חלק מ האימפריה האוסטרית .

יהודי בורשטין

מצבות בבית העלמין היהודי העתיק בבורשטין

.

יהודים ישבו בבורשטין מראשית המאה ה-17. בראשית המאה ה-18 התארגנה הקהילה

וקודש בית-עלמין. באמצע המאה ה-18 נבנה במקום בית-כנסת, כן היו חברה קדישא,

תלמוד-תורה, ביקור-חולים, לינת-צדק, חברת דורשי-טוב ואגודת נשים. הוועד לפדיון שבויים

פדה יהודים רבים משבי הטאטארים. באותה תקופה חיו בבורשטין כ-600 יהודים.

ב-1772 קיבלו יהודי העיר רשות לסחר חופשי ולבניית בתי-אבן. אך כבר באותה השנה

חולקה פולין לראשונה, ועם השתלטות אוסטריה על כל דרומה של פולין (האזור שנקרא מאז

גליציה) הורע מצב היהודים בגלל נטל המסים וגזרות השלטונות.

בסוף המאה ה-19 גדל הישוב היהודי, 2,200 יהודים שחיו בבורשטין היו כ-%50

מאוכלוסייה. נבנו "בית הכנסת הקטן", בית-מדרש ו-8 בתי תפילה לחסידים ולבעלי-מלאכה.

בעיר התפשטה החסידות, וענף משושלת סטראטין (STRATYN) קבע שם את מושבו. רבים

נמנו גם עם חסידי בלז וצ'ורטקוב.

ב-1898 הוקם בבורשטין בית-ספר לילדים יהודים בתמיכת הקרן של הבארון הירש, למדו בו

כ-200 ילד. ילדי עניים קיבלו ארוחת-צהרים, לבוש ומכשירי-כתיבה. בבית-הספר התקיימו גם

קורסים למבוגרים ובית-ספר לתפירה. ב-1909 הוקם בית-ספר עברי משלים.

ב-1914 פרצה דליקה בעיר וכמחצית מבתיה עלו באש. בתחילת מלחמת-העולם הראשונה

(1914) ברחו רבים מיהודי-המקום מפחד הכובשים הרוסיים. בתקופת המלחמה בין

הסובייטים לפולנים רצחו צבאות פטלורה 11 יהודים. בסוף המלחמה (1918) פרצו מגפות

טיפוס וכולירה. ועד עזרה מקומי, בראשותו של ד"ר וולף שמוראק, עזר לנפגעים.

בעת המלחמה ולאחריה עזבו רבים מיהודי בורשטין את עירם. בשרפה שפרצה ב-1921

נשרפו שני בתי-הכנסת של העיר. בית-הכנסת "הגדול" נבנה מחדש.

בראשית המאה ה-20 עסקו יהודי בורשטין במסחר, במלאכה והיו גם בעלי מקצועות

חופשיים. בעיר היתה טחנת-קמח מודרנית, בה עבדו פקידים יהודים. כן היו בעיר שני בנקים

שהתאחדו ב-1918 ל"בנק לאשראי". בעלי-המלאכה התארגנו באיגוד "יד חרוצים".

המצב הכלכלי, שהורע בתקופת מלחמת העולם הראשונה, השתפר במקצת בשנים 1926 -

1929. אך עם פרוץ המשבר הכלכלי בפולין ב-1930, הורע שוב מצבם הכלכלי של יהודי

בורשטין, וקופת גמילות-החסדים נתנה הלואות לסוחרים זעירים, לבעלי-מלאכה ולפועלים.

בסוף המאה ה-19 הוקם בעיר איגוד "חובבי-ציון", וב-1912 הוקמה תנועת-נוער של "פועלי

ציון" - "יוגענד". בשנות ה-30 היו בעיר סניפי הציונים הכלליים, "פועלי ציון", ה"התאחדות",

"המזרחי", "הפועל המזרחי" והרביזיוניסטים. ליד "פועלי-ציון" הוקם חוג לדרמה, ספריה על-

שם י.ל. פרץ, אולם-קריאה ואולם להרצאות ולהצגות. כן פעלו תנועות-הנוער "גורדוניה",

בית"ר ו"הנוער הציוני". כמה השתייכו למפלגה הקומוניסטית.

ב-1931 ישבו בבורשטין כ-1,800 יהודים

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בבורשטין הוא מהמחצית הראשונה של המאה ה-17.

בראשית המאה ה-18 התארגנה בעיר קהילה עצמאית, וקודש בה בית עלמין, וכעבור מספר

שנים נבנה במקום בית כנסת.

מאמצע המאה ה-19 ישבו בעיירה  אדמו"רים  מ חסידות סטרטין , וכן ישבו בה  חסידי

בלז  ו חסידי צ'ורטקוב .

בשנת  1898  הוקם בעיר  בית ספר  יהודי מיסוד " קרן  הברון הירש " ובשנת  1909  הוקם בה

בית ספר  עברי . בסוף המאה ה-19 הוקם בעיר איגוד " חובבי ציון ".

במהלך  מלחמת העולם הראשונה  נמלטו מהעיר רבים מיהודיה, ויהודי העיר הנותרים נפגעו

מפרעות החיילים הרוסים, ולאחר מכן ה קוזקים . רבים מבתי העיר נשרפו,

ובשנת  1918  פרצו בה  מגיפות  שהפילו חללים רבים. לאחר תום המלחמה נרצחו בעיר 11

יהודים ובעקבות מאורעות אלו עזבו את העיר רבים מיהודיה.

במהלך  מלחמת העולם הראשונה  נמלטו מהעיר רבים מיהודיה, בשל חשש מגייסות ה רוסים ,

ויהודי העיר הנותרים נפגעו מפרעות החיילים הרוסים, ולאחר מכן ה קוזקים . כמו כן, רבים

מבתי העיר נשרפו, ובשנת  1918  פרצו בה  מגיפות  שהפילו חללים רבים. לאחר תום

המלחמה, נרצחו בעיר 11 יהודים בעת  פרעות פטליורה . בעקבות מאורעות אלו עזבו את

העיר רבים מיהודיה.

בסיוע יוצאי העיר ב ארצות הברית  ומוסדות עזרה הדדית, השתקמה הקהילה בעיר. ב שנות

העשרים  ו השלושים  של  המאה ה-20  הוקמו בעיר סניפי  המזרחי  וה רוויזיוניסטים , ופעלו

בה  תנועות הנוער   גורדוניה ,  בית"ר  ו הנוער הציוני .

בשואה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) גוייסו צעירים יהודים לצבא הפולני.

בעקבות ההסכם בין גרמניה הנאצית לברית המועצות נכנס הצבא האדום לבורשטין ב-18

בספטמבר 1939 וכל האזור המזרחי של פולין סופח לברית המועצות. באביב 1940 הוגבלו

זכויותיהם האזרחיות של כ-60 יהודים אמידים. מפעלים הולאמו, ופעילי מפלגות ותנועות-

נוער ציוניות נאסרו והוגלו.

אחרי המתקפה הגרמנית על ברית-המועצות ב-22 ביוני 1941, הצטרפו כמה עשרות יהודים

ליחידות הצבא הסובייטי הנסוג. באמצע יולי 1941 הופיעו נציגי השלטון הגרמני בבורשטין.

ב-20 ביולי, בעידוד הגרמנים, פרעו ביהודים שוטרים אוקראינים וקבוצות של האוכלוסיה

המקומית.

בתחילת אוגוסט 1941 הוקם יודנראט (מועצת יהודים מטעם) שהצטווה לספק לגרמנים

רהיטים, תכשיטים וכסף.

בספטמבר 1941 נצטוו היהודים לעזוב את דירותיהם שברחובות הראשיים, לענוד סרט לבן

עם מגן-דוד, ונאסר עליהם לצאת מתחום העיר. היודנראט נצטווה לספק כל יום קבוצות

אנשים לעבודת כפייה. כן נחטפו עשרות צעירים למחנות העבודה בסביבות טרנופול, שם

מצאו את מותם. בחורף 1941 1942 מתו רבים מיהודי בורשטין ברעב.

בספטמבר 1942 החל גרוש קבוצות יהודי בורשטין לגיטו רוהאטין (ROHATYN). ב-15

באוקטובר 1942 גורשו כל יהודי בורשטין לבוקצ'ובצה (BUKOCROWCE) ורכושם נשדד.

רבים הצליחו לברוח ליערות הקרובים; השוטרים הגרמנים והאוקראינים, בסיוע איכרים

מהכפרים הסמוכים, ערכו מצוד אחר הבורחים; הנתפסים נרצחו.

בעיר נשארו רק 30 יהודים שהועסקו בהחזקת כבישים. כעבור חודש הועברו גם אלו לגיטו

רוהאטין. מקצת היהודים שהובלו לבוקצ'ובצה נרצחו והשאר הועברו למחנה ההשמדה בלז'ץ

(BELZEC) ב-26 באוקטובר 1942. אחדים מיהודי בורשטין שברחו ליער באזור בוקצ'ובצה

הצטרפו לקבוצה פרטיזנית.

אחרי שחרור העיר בידי הצבא האדום נמצאו בה 13 ניצולים יהודים. יהודים אחדים חזרו

מברית המועצות והמשיכו בדרכם מערבה.

בשנות ה-50 הפכו הסובייטים שני בתי כנסת למחסני תבואה. שטח בית העלמין היהודי

נעשה לגן ציבורי.

שנות ה-2000

לפי נתוני הארגונים היהודיים, בעיירה אין יהודים ואין קהילה. בית עלמין שייך לעירייה ואינו

מטופל.

עם כיבוש האזור בידי " הצבא האדום "   בספטמבר  1939 הולאמו עסקי היהודים בעיר,

והוגלו ממנה פעילי המפלגות ותנועות הנוער הציוניות. לאחר פלישת ה גרמנים  ובעלות

בריתם ל ברית המועצות  ביוני  1941 כבשו את העיר כוחות של צבא הונגריה . באוגוסט

1941 עברה העיר לשלטון גרמני. בתקופת הביניים ערכו תושבי המקום האוקראינים פרעות

ביהודי העיר.

ב אוגוסט   1941  הוקם בעיר  יודנרט בראשות ליפא שומר, אשר נדרש להעביר לגרמנים

תשלום כופר גבוה וחפצי ערך. בספטמבר 1941 צוו יהודי העיר לעבור ל גטו תוך שנאסר

עליהם ללכת על מדרכות העיר, והם חויבו בענידת סרט עם  מגן דוד  על זרועם. כמו כן, יהודי

העיר נלקחו ל עבודות כפייה , שבמהלכן מתו עשרות. בחורף  1942 - 1941 מתו רבים מיהודי

העיר כתוצאה מרעב. קבוצות צעירים מהעיר, שניסו להימלט ל רומניה , אך נתפסו ברובן

ונרצחו.

בסתיו  1942  הועברו יהודי העיר לגטו  רוהטין  ול בוקאצ'יבצי , שם נרצחו במקום או הועברו

ל מחנה ההשמדה   בלז'ץ . שוטרים גרמנים ואוקראינים, בסיוע איכרים מקומיים, ערכו מצוד

אחר יהודים שניסו להימלט ליערות הסביבה.

לאחר שחרור העיר בידי "הצבא האדום"  ב-  27 ביולי   1944  נמצאו בה 13 יהודים

שהסתתרו.  בתי הכנסת  של העיר הוסבו ב שנות החמישים  למחסני תבואה.

בבורשטין קיים  בית עלמין  יהודי שנוסד במאה ה-18 והוא השריד האחרון לקיומה של

הקהילה היהודית בעיר. ככל הידוע, הקבורה האחרונה בו הייתה ב-1940.

לפי נתוני הארגונים היהודיים, בעיירה אין עוד יהודים ואין קהילה. בית עלמין שייך לעירייה

ואינו מטופל (שנות ה – 2000).

ביבליוגרפיה:

1.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%

1A8%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%9F

2.

http://moreshet.pl/he/node/239

נספחים:

תחנת הכוח בבורשטין:




קישורים (0)

There are no links yet.

ספרים ומסמכים(0)

There are no books yet.

אלבומי תמונות

There are no photo albums yet.