יוצר הקהילה

אפרים שמריהו
דרכי התקשרות:

לובומל -פולין

פרטי הקהילה

סיפור הקהילה

דניאל סלע יא'5

 

קהילת לובומל

התיעודים הראשונים על העיירה לובומל (פולין) והישוב היהודי בתוכה ידועים ממקורות היסטוריים מתחילת המאה ה-14,

ניתן להניח שלובומל שימשה מקום יישוב עוד קודם לכן.

ב-1793 נקרעה לובומל מפולין ונכללה בתחום השלטון הרוסי עד שחזרה לשלטון פולני ב-1918.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה עברה העיר לשלטון הרוסי עד לפלישה הנאצית לברית המועצות בשנת 1941.

מחורבן רוחני להשמדה טוטאלית

עם פרוץ המלחמה ב-1 בספטמבר 1939 ליהודי העיירה היה ברור מה מצופה להם מצד הכובשים ומצד האוכלוסייה המקומית.

כבר במחצית  ספטמבר נרצחו בעיר כ-12 יהודים על ידי אנשי צבא פולנים.

בסוף ספטמבר נכנס לעיר צבא גרמני סדיר ואחרי כמה ימים עזב את העיר;  כמספר ימים לאחר עזיבת הצבא הגרמני נכנס לעיר הצבא הסובייטי, שהקים בה שלטון צבאי ואחר כך שלטון אזרחי;  הסובייטים שלטו בעיר כ-21 חודשים עד לסוף יוני 1941, אז הגרמנים נכנסו והשתלטו על העיר ועל האזור כולו.

בתקופת השלטון הסובייטי אמנם לא נשקפה סכנה לחיי יהודים בעיירה, אבל מבחינה רוחנית, תרבותית ולאומית התארגן חיסול מאורגן: נפסק כל מגע חברתי-ציבורי עם יהודים; סגרו את החינוך ואת הספרייה בעברית וביידיש; השחיתו והרסו את בית הקברות היהודי; בשבתות ובחגים, ואפילו ביום כיפור, חויבו היהודים להופיע לעבודה ומי שלא הופיע- נשפט למאסר של שנים בבית הכלא.

מרבית היהודים, כולל ילדים, קיבלו תעודות זהות בציון סעיף 11, המגדיר את נושא התעודה כמסוכן מבחינה ביטחונית ומגביל את זכויות האזרח והאדם.

תחת שלטון הסובייטים מצבם החומרי של היהודים היה פחות או יותר נסבל ובשטח הושג שוויון חומרי  לכל האזרחים (כולם כאחד נעשו עניים ואביונים).

מסוף יוני 1941 ועד אוקטובר 1942 הנאצים שלטו בעיירה -תקופה זו הייתה ליהודים כגיהינום עלי האדמות;  אין אפשרות לתאר במילים את העינויים, הסבל והרגשות של היהודים. 

אין לתאר במילים את מראה הילדים הקטנים, שהוריהם נרצחו באקציות גרמניות, והם נשארו עזובים, נאלצים להסתובב ולהתחנן לפרוסת לחם יבשה ומחפשים קליפות תפוחי אדמה בפחים.

היהודים בעיר ובסביבתה היו מסוגרים בגטו צר בשטח של שלושה- ארבעה רחובות וכחמישה עשר אנשים בכל חדר. חל איסור מוחלט  על קיום מערכת חינוך ופעילות חברתית מכל סוג שהוא; כולם הבינו מהו הגורל המר המצפה להם, אך רק מעטים ובודדים עוד קיוו לנס שלא התרחש.

באחד באוקטובר 1942 בא הקץ. באותו היום החל החיסול הסופי של היהודים בגטו לובומל. מאותו היום והימים אחריו הוצאו ממקומות מחבוא כמה אלפי יהודים, שהיוו את שארית היהודים בעיר, ונרצחו על ידי הגסטאפו בעזרת רוצחים פולנים וליטאים. היהודים שהוצאו מהמחבוא הלכו למוות ללא כל התנגדות, כי כבר היו נשברו ברוחם ובנפשם וראו במוות פתרון שיגאל אותם מייסוריהם ומעינוייהם.

בלילה האחרון עוד הצליחו להימלט מהגטו כ-1000 יהודים, רובם צעירים, בני  30-35. מתוך היהודים שנמלטו נשארו בחיים כ-10 ילדים ותינוקת, שנמצאה על ידי נזירה, ונשלחה לאימוץ כנוצרייה.

כל יתר היהודים, שנתפסו בידי הנאצים והאוכלוסייה הפולנית, נרצחו במקום תפיסתם או הובלו לטבח במקום, שמרוחק כ-3 קילומטרים מהעיר , ובו כבר היו מוכנים מראש ארבעה בורות ענקיים, שאורכם חמישים מטרים, רוחבם שישה מטרים ועומקם חמישה מטרים (את הבורות נצטוו היהודים לחפור מספר שבועות לפני הרצח, ונאמר להם שהם מקימים משרפה ללבני בנייה)

בבורות אלו נרצחו בסך הכל כ-5,000 יהודים.

אחרי שגורשו הנאצים מהעיר השלימו הסובייטים את מלאכתם הבזויה, הוונדליסטית והברברית עוד לפני תום המלחמה ב- 1944; הייתה זו השלמה לפשעי הנאצים והשמדת כל זכר וסימן לחיי היהודים במקום.

הקשר המשפחתי שלי

בעיר לובומל גרה משפחתי-  סבא רבא שלי (אברהם בלושטיין ז"e;ל) הרגיש, כי המצב במקום עומד להדרדר וכבר בשנת 1930 הוא עזב עם אשתו ושלושת ילדיו, וביניהם סבי (עמנואל סלע ז"e;ל,  לאורוגוואי.

רובה המוחלט של משפחת בלושטיין נשארה בלובומל והם נרצחו בתקופת המלחמה:

אליהו בלושטיין ז"e;ל וילדיו: שייבע ז"e;ל, ישעיהו ז"e;ל, וועלוול ז"e;ל, משה ז"e;ל, בתיה ז"e;ל , רוזה ז"e;ל, רחל זל"e; , געניע ז"e;ל

אהרון בלושטיין ואשתו ז"e;ל וילדיהם: פראדל ז"e;ל,יעקב ז"e;ל, וחיה ז"e;ל

מרדכי בלושטיין ואשתו ז"e;ל וילדיהם: גיטל ז"e;ל, ראזע ז"e;ל, נתן ז"e;ל, חנה ז"e;ל, עלקע ז"e;ל, משה ז"e;ל, מלכה ז"e;ל, מנחם ז"e;ל

יחיאל בלושטיין ואשתו חוה וילדיהם ז"e;ל.

 

מקורות מידע

ספר יזכור לקהילת לובומל יצא לאור ב-1972 ע"e;י אסף עדויות וקטעי מקור של שורדי השואה מהעיר

ומסמך בכתב ידו של סבי ז"e;ל על העיר לובומל

 

מפת לובומל

 

&quote;מפת




ספרים ומסמכים(0)

There are no books yet.

אלבומי תמונות

There are no photo albums yet.