יוצר הקהילה

ישראל קולפניצקי
דרכי התקשרות:

לחווא

פרטי הקהילה

סיפור הקהילה

לחווא


אנדרטה לזכר יהודי לחווא שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון

לחווא (בבלארוסית וברוסית?????; בפולנית?achwa; ביידישלאַכװע) היא עיירה בבלארוס. הגטו שהיה בה, גטו לחווא, היה מראשוני הגטאות שהתמרדו נגד הנאצים בשואה.

לחווא ממוקמת כ-200 קילומטר מדרום למינסק וכ-80 קילומטר ממזרח לפינסק, צפונית לביצות פריפייט. השם לחווא מופיע לראשונה באמצע המאה ה-16 כשם של אחוזה פרטית גדולה, בבעלות משותפת של משפחות האצולה רדזיוויל וקישזקא בדוכסות הגדולה של ליטא. החווה עסקה בעיקר בדיג, בציד ובייעור, ומעט מאוד בגידול דגן, בשל האופי הביצתי של האזור. ב-23 במרץ 1588 חולקה האחוזה בין הנסיך רדזיוויל ויאן קישזקא, והעיירה, המאוזכרת בהסכם החלוקה ככפר, נכללה בחלק של רדזיוויל. החל מפברואר1593 מתייחסים המסמכים אל לחווא כאל עיירה. מסמך גביית מסים משנת 1596 מונה שבעה בתים בכיכר העיר, 60 בתים נוספים, 20 משכנות עוני, שני בעלי אומנות, 4 דיירים ללא בקר, 4 סוחרים וטחנת קמח אחת.[1]

בסוף המאה ה-16 הוכללה לחווא בשתי מחוזות שונים, שניהלו התדיינות משפטית על השליטה בעיירה. בשנת 1600 הכריע המלך זיגיסמונד השלישי כי העיירה תכלל במחוז נובוגרודק. העיירה הייתה חלק מפולין עד החלוקה השנייה של פולין בשנת 1793 אז הועברה לשליטת האימפריה הרוסית. בשנת 1918 הועברה העיירה לידי גרמניה בחוזה ברסט-ליטובסק, אולם בעקבות תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, וכתוצאה מהמלחמה הפולנית-סובייטית, נכללה לחווא במחוז פולסיה של פולין. בשל קרבתה לגבול הסובייטי (15 קילומטר בלבד), נשלטה העיירה בידי משמר הגבול הפולני. ב-17 בספטמבר 1939 נכבשה העיירה על ידי צבא ברית המועצות, בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב. שבועיים לאחר תחילת מבצע ברברוסה, ב-8 ביולי 1941, נכבשה העיירה על ידי הוורמאכט. לאחר מלחמת העולם השנייה, בהתאם להסכמות ועידת יאלטה, נכללה לחווא בתחומי בלארוס, למרות מחאות הפולנים.




ספרים ומסמכים(0)

There are no books yet.

אלבומי תמונות

There are no photo albums yet.