אטאקי-רומניה

פרטי הקהילה

סיפור הקהילה

הנצחת קהילה מאיה דורון – יא' 3

קהילת אטקי
רומניה

אטקי הייתה עיירת מסחר על גדתו הימנית של נהר הדיינסטר, בצפונה של בסרביה (חבל ארץ באירופה, שהיה שייך לרומניה ומוקדם יותר לנסיכות מולדובה, הכלול כיום ברובו ברפובליקת מולדובה ומיעוטו באוקראינה).
עוד בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה ועד ל- 1918 הייתה אטקי עיירה מפותחת, שהיו בה כבישים, מדרכות, מסילות ברזל וגשר, ששימש מעבר לאזור הצפוני.

ה"יריד" (יום השוק) היה מקור הפרנסה לעיירה כולה. הכפריים היו באים אליו למכור את תוצרתם ולקנות את מצרכיהם.
בעיירה פעלו בעלי מלאכה שונים: חייטים, תופרים, תופרות, סנדלרים, נגרים, אופים, קצבים, נפחים, זגגים, ספרים, מסגרים, נגרי בניין ובעלי עגלות.
בשנים 1933-1929 הדרדרו מקורות הפרנסה; גזירות המשטר הרומני גרמו לצמצום הפעילות של בעלי המלאכה והמסחר. האנטישמיות גברה משנה לשנה. הנוער לא יכול היה להסתגל לחיי הבטלה, ולכן חלקם נסעו לצ'רנוביץ' כדי למצוא עבודה בבתי החרושת ואחרים הגרו לארצות אחרות.
בער כיהנו שני רבנים נודעים: האחד- אבא זאב רוט. השני, שפעל בעיקר בעיר הישנה, היה  הרב מיכל קרקשנסקי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 


אישים בולטים בקהילה

מרדכי גולדנברג (משורר) נולד בזגרוציה, באב תרמ"ט 1899, לאחר מספר שנים עברו הוריו לגור באטאקי. לאחר מכן נדד כמורה ב"חדר המתוקן".

שיר משיריו-

פתיחה
רחבה גדולה הערבה-
ואני בנה הבודד:
לרזיה אני מקשיב
וברחביה אני נודד.

אל כל פרח אני גוחן
ואקדש על כוס-טלו.
וליד הנחל שוטף, פזיז.
אשב. אקשיב לזמר גלו.

אף עם צמח דל ועלוב,

סובל עניו, דם אסבלה:
וחמנייה בת הפקר
משועה לחיים – אשמע קולה.

ולכל ציפור אזני פקוחה:
שכול כי באה- יגונה אדע:
וכמוני היא בודדה.

 

יוסף חס (צייר) נולד ב- 1920 למשפחה מסורתית. אביו, לייב חס, עבד בחברה לעיבוד עורות. המשפחה גרה מול בית הכנסת הגדול בבית דו קומתי.
יוסף החל לצייר מגיל רך. אחרי גמר ביה"ס היסודי עבר יוסף לתיכון הממשלתי. בכיתה הראשונה בגימנסיה התחיל לצייר פורטרטים.
מזכיר בגימנסיה היה איש אחד מסורוקה בשם ליטבק. גם הוא צייר. השניים התיידדו מאוד. הם ערכו בכל שנה תערוכה, שבה הציגו מלאכות יד, עבודות מעץ וציורים יוסף קיבל תמיד את הפרס ראשון.
כעבור זמן פנה יוסף לבוקרשט הבירה כדי ללמוד ציור, אך לא קיבל עזרה ממשפחתו, כיוון שאביו טען כי אין זה מקצוע יהודי. האב התנגד לכך עוד יותר בעקבות העובדה שגם אחיו של יוסף, נחום, היה צייר ו"יצא בשאלה". למרות זאת יוסף לא הקשיב לאביו ודבק בציור והחל ללמוד באקדמיה כשומע חופשי, מכיוון שלא היה לו כסף לשכר הלימוד.
לפרנסתו עבד כצייר שלטים.
 באקדמיה שהה כשלוש שנים. ב1940 היה חייב להתגייס לצבא הרומני. יוסף חזר לאקטי, חיכה עד שהדניסטר קפא ואז עבר יחד עם חברו הטוב, טוביה קרמר, את הגבול הרוסי מזרחה. השניים נתפסו ונידונו לעבודות פרך במחנות של סטאלין. מתוך 3000 איש, שהיו עמו במחנה, נותרו 200 בחיים.
יוסף שרד בזכות הציור. השלטונות ניצלו את כשרונו לציורי תעמולה. אבל במחנות הללו איבד את רגלו. ידידו טוביה קרמר ניספה.
יוסף הגיע לצ'רנוביץ' והתפרנס מהציור. יוסף חס חי בישראל מאז 1976 וממשיך לצייר.

הירש גולדמן (מחזאי) נולד בשנת 1982 באטקי. בהמשך חייו עבר לארה"ב ושם התגורר. הוא חיבר מספר מחזות בעלי ערך ספרותי מסוים.
מחזהו "בת זקונים" הוצג על הבמה במשך תקופה ארוכה. הקומדיה שלו "חלומות שנמוגו" זכה להערכה בחוגים ספרותיים, אך מעולם לא הועלתה לבמה.

אבא רוט (חזן ורופא) נכדו של הרב משה רוט, שבביתו התחנך על ברכי היהדות המסורתית עד גיל 11. משהעתיקה משפחת אביו יעקב את מקום מגוריה לצ'רנוביץ', היה אבא "משורר"- סופרן, תחילה אצל החזן דוד-משה שטיינברג במקהלת בית הכנסת הכוראלי, בניצוחו של יוסף טובשטיין, ואחר כך כטנור לירי אצל החזן פיני ספקטור. לבסוף הגיע לקישינב והתפלל בליווי מקהלה בניצוחו של משה רוז'אנסקי במשך 4 שנים. בשנת 1947 עלה ארצה מבריסל, בלגיה, השתלם ממוסיקה, למד רפואה וקיבל תואר ד"ר. ממקצוע זה הוא מתפרנס בארץ. במשך שנים התפלל ב"ימים נוראיים" בבית הכנסת "כרמיה" בחיפה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אירועים מרכזיים בקהילה לפני המלחמה

בעקבות ההפיכה הסובייטית התחוללו על אדמת אוקראינה בשנות 1919- 1920 הפוגרומים הידועים של כנופיות פטליורה, דניקין ורנגל. אטקי שימשה מקלט ומעבר לפליטים יהודים. הודות לקשרים האדוקים בין היהודים מאטקי לעיר מוהילב. היתה זאת ממש הצלת נפשות. החזרת פליטים לאוקראינה היתה לה משמעות אחת: פסק דין מוות. באטקי הוגשה להם עזרה ראשונה, סידור ראשון, מקום לינה והושגו רישיונות להעברתם לעיירות רחוקות יותר מן הגבול.
ב-1918 עברה העיירה משלטון רוסי לשלטון רומני. חיילים רומנים נכנסו לעיירה ובראשם הגנרל פויאש-סטן. חלק מן התושבים יצאו
עם מגרפות וקרדומים לגרש את החיילים הרומנים, והרגו את הגנרל. לימים הוקמה במקום אנדרטה לזכרו.  ב-10 למאי מדי שנה היו מכנסים לשם את כל תלמידי בתי הספר, מניחים זרים ונואמים נאומים פטריוטים.
עם המעבר לידי רומניה נכנסה העיירה למשטר צבאי חמור. היו רדיפות והתנקשויות באזרחים שקטים. השלטונות האשימו את היהודים כי הם מפיצים בחשאי את התרבות הרוסית, משמרים את האופי הרוסי וכי כולם קומוניסטים; כדי להתנקם ביהודים ולסבך אותם בצרות כל מה שהיה צריך זה להלשין עליהם שהם קומניסטים.

בקיץ 1924 הואשם הקצין מורסקו במעשי רצח באטקי. נמצא שהוא היה מפתה על הדיינסטר פליטים בעזרת שותפיו המבריחים. אלה אשר שילמו סכומי כסף גדולים, ניתן היה להם להמשיך בדרכם לקישינב. מן האחרים נשדד כספם והם נשלחו חזרה אל המעבר השני מזרחה. נשים וזקנים נרצחו ונזרקו אל הנהר.

 

 

 

 

 

 

 



מבנים וארגונים מרכזיים בקהילה

תנועות נוער- בעיירה פעלו תנועות נוער חלוציות רבות. " גורדוניה", "השומר הצעיר" ו"הנוער הציוני הכללי". הודות להם השפה העברית הייתה לשפה חיה ומדוברת. חלום העלייה נעשה עתה יותר קרוב לליבם. נערים ונערות של תנועות הנוער היו הראשונים לכל פעולה ציבורית יזומה

בתי הכנסת- הרבה בתי תפילה היו בעיירה-  "בית הכנסת המרכזי" עמד בסוף השוק. בבית כנסת זה היו מזמינים ל"ימים נוראים" חזן מחוץ לעיירה. לפעמים היה חזן כזה מלווה "משוררים".
בבית כנסת זה היו מתקיימות גם האספות הציוניות בהשתתפות עסקנים מבחוץ ושליחים מארץ ישראל.
בית כנסת שני בחשיבותו היה "בית הכנסת הגדול" שבעיר העתיקה. בבית כנסת זה פעל החזן של העיירה ר' מיכאל אשר דמה לד"ר הרצל. איש גבוה ונעים הליכות. מדי שבת אחר התפילה היה סר לבית אביו לעריכת "קידוש". גם אביו כיהן פעם כרב, אך בימים אלה היה כבר זקן מאוד. הרב מיכאל גם קיים דרשות בבתי כנסת שונים בעיירה, בשבתות לפנות ערב לפני תפילת מנחה.
בית כנסת שלישי היה זה של חיים חזן. חזן היה עסקן בחוגים הדתיים וראש "תלמוד תורה" בעיירה. בית כנסת זה היה ברחוב של בית החרושת לשמן של שנירמן.
בית כנסת מפואר נוסף היה באחד הרחובות הצדדיים בעיר העתיקה. בית כנסת זה שימש את העגלונים ופשוטי עם אחרים.
בית כנסת נוסף בעיר הישנה עמד לפני המאפייה ובעל המאפיה היה הפטרון בו.
התפללו בו דיירי הסביבה ובעלי המלאכה.

עוד בית כנסת ברחוב העיר עתיקה היה של משה בריצ'נסקי מול בית הכנסת הגדול. גם שם נהגו להתפלל רבים, רבים מהם היו סוחרים.




מקורות

הספר "יד לאטקי "




קישורים (0)

There are no links yet.

ספרים ומסמכים(0)

There are no books yet.