יוצר הקהילה

מוטי - מרדכי יהודה קליין
דרכי התקשרות:

אקנה סלטינה - רומניה

פרטי הקהילה

הודעות ועדכונים

אקנה סלטינה

עיירה בצ 'כוסלובקיה,  שתרגום שמה מעיד על הפעילות העיקרית בסביבתה מכרות מלח .

העיירה נמצאת בדרום צ 'כוסלובקיה , באזור הנקרא קארפאטו -רוס , על גבול רומניה

הצפונית , באזור שנקרא טרנסילבניה הצפונית . הגבול הטבעי בין צ 'כוסלובקיה ובין

רומניה היה נהר ה - TISSA , אשר מצפונו שכנה אקנה -סלטינה ומדרומו , ברומניה ,

העיירה סיגט -מרמורוש .

בשתי עיירות אלה , כמו גם באזור כולו חיו קהילות יהודיות תוססות בתקופה שלפני

השואה .

במפקד היהודים הראשון שנערך ב - 1728 נמצא יהודי אחד בסלאטפינא , העיירה

הכוללת את אקנה סלטינה ואת פאלו סלטינה . ב - 1830 היו בסלאטפינא 218 יהודים .

היישוב המועט של היהודים בעיירה נבע , בין היתר , מהאיסור שהוטל על היהודים

לעסוק בתחום המלח בכרייתו ובעיבודו - תחום שהיה , כאמור , מקור הפרנסה

העיקרי במקום .

עד תום מלחמת העולם הראשונה תושבי סלאטפינא חיו את חייהם בצל העיירה

הסמוכה סיגט , בה התנהלה עיקר הפעילות הכלכלית והקהילתית של האזור .

לאחר מלחמת העולם הראשונה נמצאו העיירה סיגט והעיירה סלאטפינא משני צידי

הגבול של מדינות שונות , עם גבול מדיני ביניהן . עד לשנת _1925 לא היה רב בסל א

טפינא , והרב של סיגט היה בא לביקור שבועי בעיירה , לטפל בעניינים הדורשים את

מעורבותו . באותה תקופה התנהלו בסלאטפינא בתי כנסת ובתי מדרש של קהילות

שונות , בין השאר של חסידי סיגט וחסידי ויז 'ניץ .

41

בשבת פרשת שמיני בשנת תרפ "ה ) 1925 ( הוכתר רבה הראשון והיחיד של סלאטפינא ,

הרב חיים יצחק אייזיק האלברשטאם , בנוכחות חותנו בעל "עצי חיים ", הרב של

סיגט הסמוכה . הרב השכיל להשכין שלום בין החסידויות היריבות בעיירה , ובעצמו

נהג כמנהג אבותיו מחסידות זידיטשוב , למרות היותו צאצא של חסידות צאנז . הרב

הקים בעיירה ישיבה , שבשיאה למדו בה כ - 150 בחורים , והיתה גאוות העיירה . הרב

חיים הי "ד עלה על המוקד באושוויץ יחד עם אשתו ותשעה מאחד עשר ילדיו . אחת

משתי בנותיו שנשארו בחיים נישאה לר ' יואל טייטלבוים , הרב של סאטמר .

בסלאטפינא היתה בשנות העשרים פעילות נוער של בית "ר ושל ה "חלוץ ", ומנגד

פעלו בה מסגרות של הנוער הדתי והחרדי . הנוער הדתי פעל במסגרת "המזרחי "

והנוער החרדי במסגרת "אגודת ישראל ".

ב 1941- ניחתה על יהודי סלאטפינא , מחוסרי תעודת זהות הונגרית , גזירת הגירוש .

בין 1942 ל 1943- החלו להגיע לעיירה ידיעות על מה שאירע ליהדות פולין . בתקופה

זו הגיעו לעיירה יהודים במסגרת פלוגות העבודה , לבניית שדה תעופה צבאי באע

זור .

ימים ספורים לאחר פסח 1944 החלו בבניית הגטו בסלאטפינא , שהוקם במרכז

העיירה , בין הרחובות "מאסטריק " ו - Hegyalja , וכלל בין היתר את דירת משפחת

אמא ברחוב .Nirfa

התנאים בגטו היו קשים מאוד . למעלה מ 5,000- יהודים נדחסו u1500 לתוכו כאשר לחדר

אחד הכניסו כעשרים נפשות . היהודים הועסקו בעבודות סרק שונות והיו נתונים

להתעללות ומכות ללא כל סיבה . בחודש מאי פונה הגטו מיושביו , אשר נשלחו

לאושוויץ .

קישורים (0)

There are no links yet.

ספרים ומסמכים(0)

There are no books yet.

אלבומי תמונות

There are no photo albums yet.