יוצר הקהילה

עידו חסדאי
דרכי התקשרות:

שטוטגארט גרמניה

פרטי הקהילה

סיפור הקהילה

                  קהילת פרנקפורט

קהילת פרנקפורט היא קהילה בגרמניה הקיימת מראשית המאה ה-6.      בשנת 1241 התחולל טבח בקהילה בעקבות חילוקי דעות ומתועדים שמות של כ-159 קורבנות. לאחר מכן היו מספר שנים פעילות בקהילה עד לשנת 1349 כאשר הקהילה נחרבה בשל המגפה השחורה. בשנת 1349 העביר קארל הרביעי את הזכויות על יהודי העיר ורכושם לידי שלטונות העיר, ובאותה שנה התחולל הטבח השני ביהודי העיר. הקהילה הושמדה והרובע היהודי נשרף. הקהילה התחדשה לקראת שנת 1360 והתרחבו בה מספר העובדים כמו רופאים וסוחרים שתרמו לשגשוגה הכלכלי של המקום. ראשון הרופאים הללו היה יעקובוס משטראסבורג, רופא אחר באותה תקופה היה יצחק פרידריך. אך הרופא הנודע ביותר בתקופה היה יוסף שלמה.

קהילת פרנקפורט הייתה בין הקהילות הוותיקות והמשמעותיות בגרמניה, שהתקיימו בין ימי הביניים ועד למלחמת העולם ה-2.

בשנת 1642 הוקם הגטו היהודי של הקהילה בו גרו מספר לא קטן של יהודים, עד השריפה הגדולה שהתחוללה בשנת 1797. אך במהרה תושבי הקהילה התאוששו מן השריפה ואף פיתחו זרמים של חילוניים, דתיים, ורפורמיים.      עם השנים, קהילת פרנקפורט הלכה וגדלה. מספר התושבים בקהילה עלה מ210 נפשות בשנת 1431 עד שהגיע ל2,200 בשנת 1600. מוסדות הקהילה היו בית הכנסת הישן, אשר הוקם ב1288 , בית-העלמין, בית-מרחץ ציבורי הנזכר לראשונה בשנת 1323, בתי-חולים לתושבי המקום ולזרים, ואפילו אולם לחתונות וחגיגות.  


בין האישים הבולטים בקהילה, מופיע ר' יוסף יוספא האן, בן לאחת המשפחות העתיקות בפרנקפורט, שנולד באמצע המאה השש-עשרה ונפטר בשנת 1637. פרסומו בא בעיקר בזכות ספרו "יוסף אמץ" שסיים לכתוב ב1630, אך התפרסם רק זמן רב לאחר מותו, בשנת 1723. ספרו מהווה את המקור החשוב והקרוב ביותר לידיעות על המנהגים הדתיים והחילוניים שהתקיימו בקהילה.

בסוף המאה השבע-עשרה כללה רשימה של 415 משפחות- 109 מלווי כספים וסוחרים בחפצים משומשים, 106 סוחרי כלי מתכת ובגדים ו- 24 סוחרי פירות. אור-אגפיים מענין על מצבם הכלכלי של היהודים נוסכות רשימות מצאי של חפצים אישיים. 
שוק הכספים בקהילה היה המשגשג שבסוגי המסחר הללו מאז המאה החמש-עשרה והוא נעשה מקור לעושר הרב שצברו משפחות אחדות במשך הזמן. הוא היה אחד מענפי המסחר המועטים שהיו פתוחים לפני היהודים. שיעורי הריבית היו גבוהים, והיה ביקוש רב לאשראי, בייחוד מצד המעמד העליון, והשוני הרב במטבע עשה את החלפנות עסק המכניס רווחים גדולים.

לאורך המאה השמונה עשרה הלכה הקהילה והתפלגה לשני כיוונים- מצד אחד עמדה קבוצה קטנה של משפחות עשירות מאוד ובעלות ייחוס, ששלטו ברמה בכל ענייני הקהילה, ומצד שני ניצבו רוב חברי הקהילה, שמצבם הכלכלי היה חלש יותר וכך גם משקלם הפוליטי.

המאה התשע עשרה עמדה בסימן האמנציפציה – פרנקפורט נכבשה על ידי נפוליאון במלחמות הז'ירונדינים בשנת 1792, ונכבשה שוב בשנת 1796, כיבוש שבמהלכו נשרף הגטו. בשנת 1806 הוקמה הקונפדרציה של הריין, תחת שלטונו של נפוליאון. האימפריה הרומית הקדושה הפסיקה להתקיים, וכתוצאה מכך ניתנה ליהודי פרנקפורט הזכות לשוויון זכויות מלא. אך בשנת 1813 הובס נפוליאון ועם תום שלטונו על פרנקפורט בוטל גם שוויון הזכויות.

יהודי פרנקפורט במהלך מלחמת העולם ה-2:                                          בליל הבדולח נשרפו כל בתי הכנסת בקהילה, בנוסף גם בתי הספר, הישיבה ומוסדות הציבור של הקהילה, והיא הפסיקה להתקיים כקהילה עצמאית.

מ-1939 ועד ל-30 בספטמבר 1942 נשלחו עשרת אלפים מ-14,460 היהודים שנותרו בעיר לאחר ליל הבדולח (מתוך כ-30,000 יהודים שהיו בה ב-1930) למחנות השמדה. ב-1942 הוכרזה פרנקפורט כיודנריין - "נקייה מיהודים". למרות זאת, גם בתחילת 1943 עוד נשלחו ממנה יהודים למחנות השמדה בשל מספר משפחות הנשארו בקהילה לאחר מכן. קהילת ויהודי פרנקפורט לא שרדה את מאורעות השואה וב1942 הפסיקה להתקיים.

 

 

 

 

 




קישורים (0)

There are no links yet.

ספרים ומסמכים(0)

There are no books yet.

אלבומי תמונות

There are no photo albums yet.