מחנה עקורים לכפלד - Lechfeld

פרטי הקהילה

סיפור הקהילה

מחנות העקורים בגרמניה – D. P. LAGER

 

מרביתם של הפליטים באירופה שלאחר מלחמת העולם השניה/השואה היו חסרי כל. משפחותיהם הושמדו, רכושם נשדד, בתיהם נהרסו או נתפסו על ידי אחרים, האנטישמיות גברה, בעיקר כנגד היהודים ששבו למקומות מוצאם.

 

בעלות הברית הקימו למענם את מחנות העקורים באזורים שנכבשו על ידם. 

באותה תקופה שלט בארץ ישראל המנדט הבריטי שמנע וחסם את דרכם של שרידי השואה לעלות לארץ. מחנות העקורים היוו פתרון ביניים עד הכרזת המדינה שלאחריה החל גל העליה של יהודי אירופה למדינת ישראל. 


ניתן לראות את פריסת מחנות העקורים בקישור באתר זה.

 

את מחנות העקורים ניהל הג'ויינט בסיוע ארגוני מתנדבים יהודיים נוספים ביניהם פעילי הסוכנות היהודית , ההגנה, חיילים מהבריגדה היהודית ואונר"א – סוכנות הסיוע לפליטים.

 

במינכן הוקם ועד מרכזי של היהודים המשוחררים שייצג 175,000 פליטים יהודים באיזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה בלבד, ביניהם היו גם מחנות העקורים איינרינג ו-לכפלד. אותו ועד סייע גם הוא בטיפול במחנות העקורים. 

 

סיפור הקהילה של מחנה העקורים לאגר לכפלד

D. P. LAGER LECHFELD

 

מחנה העקורים לכפלד נמצא במחוז מינכן, במדינת בוואריה, ליד העיר אאוגסבורג, באיזור הכיבוש של צבא ארה"ב אז, בגרמניה המערבית.

 

מרבית העקורים היהודים שהגיעו אליו ואכלסו אותו הועברו ממחנה העקורים איינרינג שנסגר או התחסל. שמועה, שטרם אומתה, אומרת כי העקורים הועברו עקב התפרצות מחלת הטיפוס במחנה איינרינג.

 

קורות המחנה

 

המחנה נפתח באוגוסט 1947 על שטח של שדה התעופה שהיה שייך בעבר ליצרן המטוסים מסרשמידט.

 

מנהל המחנה היה לוין.

 

המחנה איכלס עקורים מאוגוסט 1947 ועד לסגירתו בפברואר 1951 ובמהלך השנים שהו בו אלפי עקורים שהמתינו לתורם לעליה ארצה והתפנו משם בהדרגה. מרבית התושבים עלו לישראל וחלקם נשארו במקום והמתינו לאישורי הגירה לארצות הברית, חלק קטן הגרו לארצות אחרות כדוגמת אוסטרליה וקנדה, במסגרת איחוד משפחות וחלק קטן מאוד מאלה שנשארו עד 1951 (שנת פירוק המחנה) נשארו בגרמניה, התערו בה ואף הקימו קהילות יהודיות קטנות. בביקורי בלכפלד בשנת 2005, פגשתי שתי נשים יוצאות מחנה לכפלד שנשארו בגרמניה בבקורנו הם עבדו בבית הכנסת המקומי באאוגסבורג, שהוא אתר מומלץ למבקרים באיזור.

 

פעילות ושרותים במחנה

 

במחנה העקורים לכפלד התקיימה פעילות חינוכית ותרבותית ענפה שכללה גני ילדים, בתי ספר, בית ספר מקצועי, ישיבה/תלמוד תורה וספריה ציבורית. כמו כן ניתנו שם שרותי דת, שרותי קהילה בהתהוותה, שרותים רפואיים, כולל בית חולים, והתקיימו קורסים להכשרה מקצועית למבוגרים בסיוע "אורט" העולמי למכונאות, עיבוד מתכת, תפירה ועוד. בין השאר פעל במחנה תיאטרון מקומי.

 

במחנה היתה גם משטרת המחנה שבה שרתו יהודים תושבי מחנה לכפלד.

 

במקום התקיימה פעילות ציונית שבמסגרתה נערכו התרמות לאירועים, לארגונים ומפעלים ציוניים כגון: הקרן הקיימת לישראל, המגבית המאוחדת לא"י ­– מס עם לוחם, ההסתדרות הציונית העולמית – שקל היובל ועוד. היתה במחנה פעילות פוליטית של מפלגות ציוניות וכן פעילות של תנועות נוער כמו השומר הצעיר ועוד. במקום היו גם מועדוני ספורט כגון: מכבי לכפלד, מועדון ספורט לכפלד JSK ונבחרת כדורגל.

 

התקיימה גם פעילות של ויצ"ו וכן היו התארגנויות שונות כמו "התאגדות יוצאי ורשה" ואחרות.

 

הכרזת המדינה היתה אירוע מכונן בלכפלד. השמחה היתה גדולה בין העקורים ואף התקיימו אירועים מטעם הנהלת המחנה.  

 

במפגש המשותף של יוצאי איינרינג ולכפלד שהתקיים ב-1 במרץ 2016 במחנה המעפילים בעתלית הועלו זכרונות של המשתתפים והוצגו צלומים מהמחנות, דבר שתרם להבנה טובה יותר של החיים במחנה באותה תקופה.

 

בתום העיון באתר לכפלד, מומלץ להיכנס דרך הקישור לאתר מחנה העקורים איינרינג מאחר ורוב תושבי לכפלד הגיעו ממחנה איינרינג שנסגר באוגוסט 1947. כמו כן מומלץ לעיין ב"קישורים" שבאתרי איינרינג ולכפלד לשם הבהרת התמונה הכוללת של הפליטות באותה עת.

אלי נדן נדל





הודעות ועדכונים

אורח/ת נכבד/ת,

אם יש לך זיקה ו/או קשר משפחתי או אחר ליוצאי מחנה העקורים לכפלד, שלח/י אלי מסר דרך "צור קשר"  בדף זה כדי שנוכל לקבל את המידע שברשותך.

הקשר עם יוצאי מחנה העקורים לכפלד וצאצאיהם חשוב לנו מאוד כדי שישולבו באתר זה ויהוו עדות היסטורית עבורנו ובעיקר עבור הדורות הבאים.

בתודה

אלי

ספרים ומסמכים(0)

There are no books yet.