מחנה עקורים איינרינג - Ainring

פרטי הקהילה

סיפור הקהילה


מחנות העקורים בגרמניה – D. P. LAGER

 

מרביתם של הפליטים באירופה שלאחר מלחמת העולם השניה/השואה היו חסרי כל. משפחותיהם הושמדו, רכושם נשדד, בתיהם נהרסו או נתפסו על ידי אחרים, האנטישמיות גברה, בעיקר כנגד היהודים ששבו למקומות מוצאם.

 

בעלות הברית הקימו למענם את מחנות העקורים באזורים שנכבשו על ידם.

באותה תקופה שלט בארץ ישראל המנדט הבריטי שמנע וחסם את דרכם של שרידי השואה לעלות לארץ. מחנות העקורים היוו פתרון ביניים עד הכרזת המדינה שלאחריה החל גל העליה של יהודי אירופה למדינת ישראל. 


ניתן לראות את פריסת מחנות העקורים בקישור באתר זה.

 

את מחנות העקורים ניהל הג'ויינט בסיוע ארגוני מתנדבים יהודיים נוספים ביניהם פעילי הסוכנות היהודית , ההגנה, חיילים מהבריגדה היהודית ואונר"א – סוכנות הסיוע לפליטים.

 

במינכן הוקם ועד מרכזי של היהודים המשוחררים שייצג 175,000 פליטים יהודים באיזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה בלבד, ביניהם היו גם מחנות העקורים איינרינג ו-לכפלד. אותו ועד סייע גם הוא בטיפול במחנות העקורים.

סיפור הקהילה של מחנה העקורים לאגר איינרינג

AINRING JUDISCHES D. P. LAGER

 

איינרינג נמצאת בבוואריה העילית בחבל Berchtesgadener שבגרמניה, סמוך לגבול אוסטריה בקרבת העיר זלצבורג.

 

קורות המחנה

 

מחנה העקורים איינרינג הוקם ב-1945 בצמוד לשדה תעופה צבאי שהיה פעיל במלחמת העולם השניה, תוך ניצול המבנים המנהלתיים.

 

מנהלי המחנה היו צבי רוזנוויין וחיים לוין.

 

מחנה העקורים הוגדר עם הקמתו כמחנה מעבר. המחנה נסגר בשנת 1947. מהקמתו ועד סגירתו עברו דרכו אלפי פליטים יהודים. חלק קטן מהתושבים עזבו את מחנה איינרינג ישירות בדרכם לישראל כמעפילים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ועוד טרם הקמת המדינה.

 

לקראת חודש ספטמבר 1947 הועברו כולם ללאגר לכפלד ומחנה איינרינג נסגר.

 

פעילות ושרותים במחנה

 

במחנה העקורים איינרינג התקיימה פעילות חינוכית ותרבותית ענפה שכללה גני ילדים, בית ספר יסודי, בית ספר מקצועי, מוסדות דת (כולל מטבח כשר) ומועדוני ספורט: הפועל איינרינג ובר כוכבא איינרינג. במקום ניתנו שרותים רפואיים  לקהילה ובית החולים בבאד רייכנהאל (Bad (Reichenhall , ששכן כ-10 ק"מ דרומית לאיינרינג שרת את התושבים.

 

במחנה היתה גם משטרת המחנה שבה שרתו יהודים תושבי מחנה איינרינג.

 

במקום התקיימה פעילות ציונית שבמסגרתה נערכו התרמות לאירועים, לארגונים ומפעלים ציוניים כגון ההסתדרות הציונית העולמית – שקל היובל תש"ז ועוד. היתה במחנה פעילות פוליטית/מפלגתית של מפלגות כמו: פועלי ציון, הציונים הכלליים באיינרינג ואחרות. התקיימה גם  פעילות של תנועות נוער כגון: תנועת דרור – המחנות העולים ואחרות. בארועים שונים, כמו באחד במאי, התקיימו תהלוכות עם דגלי ישראל.

 

התנאים במחנה לא היו קלים. התקופה שבה נפתח המחנה, בדצמבר 1945, זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם השניה, היה חורף קר מאד בגרמניה והפליטים סבלו מאד מהקור העז, דבר שהקשה על עבודות הפיתוח במחנה. מרבית העקורים שוכנו בצריפי עץ גדולים יחסית שחולקו לכ-10 חדרונים וכל משפחה קיבלה חדרון.

 

חלק מהעקורים החלו לחשוב על מקורות פרנסה וידוע על "פוטו תקוה" שעסק בצילום ובפיתוח תמונות במחנה איינרינג. העסק שכן בבלוק 37, דירה 11. וידועים גם מקרים נוספים כגון זה.

 

במפגש המשותף של יוצאי איינרינג ולכפלד שהתקיים ב-1 במרץ 2016 במחנה המעפילים בעתלית הועלו זכרונות של המשתתפים והוצגו צלומים ומסמכים מהמחנות, דבר שתרם להבנה טובה יותר של החיים במחנות העקורים.

 

בתום העיון באתר איינרינג, מומלץ להיכנס דרך הקישור לאתר מחנה העקורים לכפלד, מאחר ורוב תושבי לכפלד הגיעו ממחנה איינרינג שנסגר באוגוסט 1947. כמו כן מומלץ לעיין ב"קישורים" שבאתרי איינרינג ולכפלד לשם הבהרת התמונה הכוללת של הפליטות באותה עת.

 

אלי נדן נדל

 

 





הודעות ועדכונים

אורח/ת נכבד/ת,

אם יש לך זיקה ו/או קשר משפחתי או אחר ליוצאי מחנה העקורים איינרינג, שלח/י אלי מסר דרך "צור קשר"  בדף זה כדי שנוכל לקבל את המידע שברשותך.

הקשר עם יוצאי מחנה העקורים לכפלד וצאצאיהם חשוב לנו מאוד כדי שישולבו באתר זה ויהוו עדות היסטורית עבורנו ובעיקר עבור הדורות הבאים.

בתודה

אלי

ספרים ומסמכים(0)

There are no books yet.