מחנה עקורים בריביו - Brivio

פרטי הקהילה

הודעות ועדכונים

הקטע הבא יוקדש למחנה העקורים בבריוויאו איטליה.

עם סיום מלחמת העולם השנייה חזר שמואל למונקאטש שם פגש את אחותו אסתר. בהמשך עברו יחד לבודפשט. שמואל הצטרף לקבוצה של הנוער הציוני. במרץ 1946 יצא גרעין של התנועה לכיוון מיצרי ברנר, בגבול בן אוסטריה לאיטליה. חבריי הגרעין בהדרכתו של יצחק - ייץ צ'ילג עברו את הגבול לאיטליה ושם קיבלו מהתנועה מזון, כסף וקורת גג בכפר בשם ביריוויאו, על שפת אגם קומו. כאן שהו יותר משנה. הם גרו בוילה דה רוסה - ארמון השושנים. בבריוויאו ניהלו חיי חברה מלאים שהיו דומים לחיי קיבוץ בכל הפרטים. קיבוץ זה קיבל את השם "אבא ברדיצ'ב" לאחר שהגיעו אליהם קבוצת עקורים ממחנה בארי. תפקידו של שמואל בקבוצה היה "שר החוץ". הוא נסע למילנו והביא לקבוצה כסף וציוד, כל מה שנדרש לקבוצה. בקבוצה ניהלו חיי תרבות עשירים, העלו מחזות, צפו בסרטים, העריצו את צ'ארלי צ'פלן ולימדו עברית ועוד. הבית בבריוואיו היה מאוד יפה ומקושט. הבנים התגוררו בוילה הראשית והבנות היו בוילה הצמודה. היו הרבה מיטות על גלגלים ובלילות כשכולם הלכו לישון, אפשר היה לשמוע את הבכי של האנשים אל תוך הלילה. מדריך הקבוצה ייץ היה מחלק את הלחם לפי מספר האנשים, אבל היות שהיה די והותר הציעה לו מרתה לחלק את כל המזון ואכן כך היה. לא היה צורך להיות כל כך מחושב לגבי הלחם. הם ניסו להתנהג בבריוויאו כתיירים. בלילה האחרון במחנה הם ישבו באוהל גדול מסביב לבור שהם חפרו ומתוך המעגל יצאו האנשים לסירות שהמתינו להם בדרך לארץ ישראל. מהסירות עברו לאוניות תוך כדי טיפוס על חבלים. שם האוניה כ''ג יורדי הסירה. האונייה הפליגה לדרכה ב 1.8.1946. ההפלגה ארכה 19 ימים.  ב 4.8 התקלקל המנוע וב 14.8 הם התגלו על ידי הבריטים ב 18.8 הם גורשו לקפריסין.

קישורים (0)

There are no links yet.

ספרים ומסמכים(0)

There are no books yet.

אלבומי תמונות

There are no photo albums yet.