אוטבוצק

פרטי הקהילה

סיפור הקהילה

 

שם התלמיד המתעד: רותם גולפור  כיתה : יא''3

 

 

שם הקהילה: אוטבוצק מדינה: פולין

 

אורח החיים בקהילה לפני המלחמה:

בתחילת שנות העשרים התגוררו באוטווצק כ-5,400 יהודים – כמעט שני שלישים מאוכלוסיתה, שמנתה כ-8,500 נפשות. אוטווצק הייתה אתר הנופש הגדול ביותר בסביבות וורשה, ויהודים רבים התפרנסו בה מענפי התיירות והמרפא. נוסף על כך עסקו יהודי אוטווצק במגוון מקצועות והיו בהם רופאים, נגנים, מלצרים ובעלי אטליזים. בקהילה פעלו מוסדות צדקה אחדים, וחברת "ביקור חולים " הקימה מרפאה לחולי שחפת ומרפאה לחולים עניים. בקרב יהודי אוטווצק פעלו מפלגות ציוניות וגם אגודת ישראלוה"בונד ". בעיר פעלו מוסדות חינוך ותרבות יהודיים, אגודות ספורט וארגונים של תנועות הנוער

 

 

 

 

 

 

סיפורה של  הקהילה בתקופת המלחמה

 

עם פרוץ המלחמה עזבו צעירים רבים (יהודים ולא יהודים) את אוטווצק ונהרו מזרחה. העיר נכבשה ב-29 בספטמבר 1939. בעיר היו באותה העת 24,000 תושבים, 13,500 מהם יהודים (רובם מחלימים במוסדות המרפא). כבר בימים הראשונים לכיבוש החלו הגרמנים ברצח היהודים, בחטיפתם לעבודת כפייה ובשוד רכושם. בסוף 1939 הצטוו יהודי אוטווצק בני 12 ומעלה לשאת על זרועם סרט לבן. בעלי חנויות יהודים חויבו לסמן את חנויותיהם במגן דוד . 
באוקטובר 1939 הוקם באוטווצק  יודנרט  בראשותו של י' לסמן

בראשית יולי 1940 הוצאו ההנחיות הראשונות בדבר הקמת גטאות בנפת וורשה. בשל אופייה המיוחד של אוטווצק ובהיותה עיר מרפא,  שכלכלתה העירונית מושתתת על מוסדותיה הרפואיים, ביקש ראש העיר, יאן גדמסקי, לדחות את הקמת הגטו במקום. הבקשה נדחתה. ההוראה להקים את הגטו התקבלה ב-26 בספטמבר 1940. כ-1,500 יהודים שהתגוררו בעיר פחות משישה חודשים, רובם מחלימים במוסדות המרפא, הצטוו לעזוב את העיר בתוך שבועיים. הפקודה הרשמית לעבור לגטו יצאה ב-4 בנובמבר 1940, אבל מקצת היהודים התרכזו בשכונות היהודיות עוד קודם לכן. עם הקמת הגטו הוקם גם  שירות סדר יהודי  בראשותו של ברנרד קרוננברג. הגטו חולק לשכונת מגורים ולשכונת מרפא. הקשר ביניהן נעשה דרך רחוב אחד. בשכונת המרפא הורשו לגור רק בעלי אישור רפואי. הגטו לא נסגר לחלוטין, אך נאסר על יהודי הגטו לצאת מתחום מגוריהם מהשעה שבע בערב ועד שמונה בבוקר שלמחרת, ומערב שבת ועד יום שני בבוקר
עד 1941 לא היה הגטו מגודר, ובעזרת שוחד לשומרים הפולנים הצליחו מבריחים יהודים להכניס לתוכו מעט דברי מזון. גם בגטו המשיכו הגרמנים לדרוש יהודים לעבודת כפייה. בגטו הוקם "גדוד עבודה" של כ-4,000 איש שיצאו בכל יום לעבודת כפייה במחנות הצבא הגרמני
כדי לסייע לנזקקים הקים היודנרט כמה מוסדות סעד, לרבות שלושה מטבחים ציבוריים, בית יתומים ובו כ-200 ילדים, ובית ילדים שחיו בו כ-100 ילדים עקורים. כמו כן הקים היודנרט מחלקה סניטרית לפיקוח על בית החולים. היה בגטו גם בית חולים לחולי נפש ובו כ-100 חולים. גם מערכת החינוך המשיכה להתקיים בגטו, נפתחו בו כמה בתי ספר יסודיים וגני ילדים, התקיימו בו חוגים ללימוד תורה וניתנו הרצאות בספרות ובהיסטוריה. למרות ההתארגנות לעזרה לעניים הלך הפער החברתי בין תושבי הגטו וגדל: האמידים יכלו לקנות מוצרי מזון שונים ולפדות את עצמם מעבודת הכפייה, אבל כ-6,000 מתושבי הגטו נזקקו לעזרה לצורך קיום בסיסי
בראשית 1941 הלך מצבם של תושבי הגטו והחמיר. ב-10 בינואר 1941 הוקמה סביב הגטו גדר, ומי שהעז לצאת- נורה במקום. שוד רכושם של היהודים נמשך, ובחורף 1941/42 הוחרמו כל דברי הפרווה שלהם. ב-7 ביולי 1941 צומצם שטחה של שכונת המרפא והוצאה פקודה, המתירה את מגוריהם של המחלימים ואנשי הצוות הרפואי בלבד רק בשלושה מוסדות מרפא בה
בחורף 1942 נקראו היהודים להתייצב בתחנת איסוף, כביכול, לשם רישום בעלי מקצוע. רק מעטים הגיעו. בעזרת שירות הסדר היהודי הוצאו מן הגטו כ-150 צעירים וגורשו לטרבלינקה. הגירוש הבא לטרבלינקה  היה באפריל 1942, כשדרשו הגרמנים 400 צעירים – שוב באמתלה שישולחו לעבודה. גם הפעם הוצאו מהגטו כמה מאות יהודים בעזרת שירות הסדר היהודי וגורשו לטרבלינקה
חיסול הגטו החל ב-19 באוגוסט 1942. בגטו אוטווצק היו אז כ-12,000 יהודים. יום לפני תחילת החיסול הגיעו לאוטווצק פלוגות  ס"ס  וכוחות אוקראינים, וכן הגיע מפקד יחידת הגירוש, ברנט, שמינה את ברנרד קרוננברג לראש היודנרט. תפקידו הראשון של קרוננברג היה לדאוג בתוך 24 שעות לפירוק בתי החומר של הגטו ולהשתמש בחומרים כדי לבנות חומה סביבו. לפני הגירוש הכללי נרצחו כל החולים בבתי החולים בגטו וכן צוות הרופאים והאחיות בבית החולים לחולי נפש. ביום חיסול הגטו נשלחו כ-8,000 יהודים לטרבלינקה ולאושוויץ . הפולנים תושבי המקום בזזו את רכושם
כמעט כל היהודים שהצליחו לברוח ליערות נתפסו ונרצחו. השוטרים היהודים נשלחו לווילנוב ולמחנה טרחומין , שם נורו גם הם .

מקורות:

Education.gov

ויקיפדיה

יד ושם.

Poland ,Otwock, יהודים ממתינים בתור לחלוקת מזון במטבח הציבורי. ארכיון יד ושם, 55CO2

 





ספרים ומסמכים(0)

There are no books yet.

אלבומי תמונות

There are no photo albums yet.