ארגון הפרטיזנים לוחמי המחתרת והגיטאות

פרטי הקהילה

סיפור הקהילה

הלחימה של הפרטיזנים היהודים - הלבטים אם ומתי לצאת מהגטו, הקשיים בהצטרפות לפרטיזנים ומאפייני הלחימה

הלחימה של הפרטיזנים היהודים

-מיהם הפרטיזנים?מקורו של המונח פרטיזן בצרפתית, ופירושו "אוהד", "נאמן". השימוש במונח התייחס ללוחמים שיצאו להילחם בצבא הכובש הנאצי מתוך נאמנות למולדתם ולמשטרם. הפרטיזנים השתייכו לארגוני מחתרת אנטי-נאצים, שהוקמו החל מאמצע 1942. הם פעלו ביחידות קטנות שהסתתרו ביערות, ויצאו לפגוע בנקודות תורפה של הגרמנים באזורים הכפריים. כמה מהיחידות היו אנטישמיות וסירבו לקבל יהודים אל שירותיהן, ולעיתים אף פגעו ביהודים והסגירו אותם לידי הנאצים. מסיבה זו חברו היהודים לקבוצות משלהם, והקימו יחידות פרטיזניות יהודיות. כ-20 אלף יהודים לחמו כפרטיזנים לצד הרוסים, כ-2000 השתייכו לפרטיזנים היוגוסלבים שבראשם עמד טיטו, ובפולין פעלו 30 קבוצות של פרטיזנים יהודים.

-דרכי פעולה:דרכי פעולתם של הפרטיזנים כללו פגיעה באמצעי התקשורת של הגרמנים, כמו פגיעה בעמודי הטלגרף וניתוק חוטי טלגרף, חבלה באספקת חשמל ומים, פיצוץ גשרים ומסילות ברזל, פגיעה ברכבות שהובילו חיילים גרמנים במטרה לשבש את תנועתם, והתנפלות על ג5רמנים מן המארב. היחידות היהודיות עסקו, לצד הלחימה בגרמנים, באיתור יהודים בודדים שנמלטו אל היערות והצלתם, ובמעשי נקמה נגד משתפי פעולה בקרב האוכלוסייה המקומית. בסתיו 1942 הוקם במוסקבה פיקוד ראשי לפרטיזנים. שירותיהם הורחבו ופעולותיהם התעצמו. לקראת סוף המלחמה הצטרפו הפרטיזנים אל הצבאות שהחלו להתגבר על הגרמנים, בעקר אל הצבא האדום הרוסי.

-הקשיים והלבטים: 1. אחריות למשפחה- הבריחה מהגטאות אל היערות לא יכלה לשמש פתרון לכל יושבי הגטו אלא ללוחמים הצעירים בלבד שחששו להפקיר את משפחותיהם מאחור. פתרון לבעיה נמצא בבריחה כוללת של יהודי הגטו כולם, כמו בגטו טוצ'ין או במחנה סוביבור. בפולין היערות היו רחוקים מהגטאות, והבריחה אליהם הייתה לעיתים בלתי אפשרית, לעומת מזרח פולין ושטחי רוסיה הכבושים, שבהם היערות היו סמוכים לגטאות והבריחה אליהם הייתה נוחה יחסית. על אף הבריחה ההמונית שרדו מעטים בלבד מהבורחים. בגטו מינסק שברוסיה הלבנה אורגנה בריחת המשפחות ליערות באופן מסודר והדרגתי. בגטו ביאליסטוק התפלגו היהודים בדעותיהם לגבי הדרך העדיפה למרידה. כמה מהם הצטרפו לפרטיזנים, ואחרים התארגנו למרד התוך הגטו. 2. אחריות קולקטיבית- כאשר נתפסו פרטיזנים יהודים, נהגו הגרמנים להעניש את יהודי הגטאות, במטרה להרתיעם ממעשי התנגדות דומים. יהודים רבים עיקבו את בריחתם ליערות בראשית המלחמה, אך לקראת סופה איבד השיקול ממשמעותו בגלל ההשמדה ההמונית של היהודים. 3. אוכלוסייה עויינת- כמה מהמחתרות היו אנטישמיות וחבריהן רדפו את היהודים ואף הסגירו אותם לידי הנאצים. מאבקם של הפרטיזנים היהודים התבסס על עקרונות שהיו שונים מאלו של המחתרות הפולניות. הפתרון לעוינותם של המקומיים נמצא עם הקמת הפיקוד הפרטיזני במוסקבה, שדאג להסדרת פעולותיהן של היחידות השונות, ואסר על אפליית היהודים.




ספרים ומסמכים(0)

There are no books yet.