מחנה עקורים שטוטגארט - Stuttgart

פרטי הקהילה

סיפור הקהילה

 

 

הקהילה היהודית בשטוטגארט (Stuttgart )

 

 

-          על נוכחות יהודים בשטוטגארט, קיימות עדויות לראשונה משנת 1343. ידוע על קיומו של רחוב היהודים ובית כנסת יהודי מאותה תקופה. אולם הנוכחות היהודית הגיעה לקצה ב-1348 עם גירושם ורדיפתם. מאז ועד 1800 היו בשטוטגארט רק יהודים בודדים בתפקיד "יהודי חצר" מוגנים ע"י השליט וחוכרי מסים. בין משפחות יהודי החצר והבנקאים במרוצת המאה ה-18 בלטה במעמדה בשטוטגרט משפחת קאולה .

-          בראשית המאה ה-19 החלו שליטי וירטמברג להעניק זכויות ליהודים שבתחומם. אולם תהליך הענקת שיוויון הזכויות היה איטי. עדיין לא הותרו הקמת בתי כנסת  ומינוי הנהגת קהילה והתפילות נערכו בבתים פרטיים. הקהילה היהודית של שטוטגארט, כממסד רשמי ומוכר על ידי השלטונות הוקמה ונוסדה ב-1832. היא מנתה אז 15 משפחות שכללו 124 נפשות. הרב הראשי הראשון לקהילה מונה ב-1834. הויכוח בקרב יהודי גרמניה בין תומכי האמנציפציה הליברלים והמתבוללים, ומתנגדיהם האורתודוכסים לא פסח גם על קהילת יהודי שטוטגארט .

-          ב-1880 התאגדו יהודי שטוטגארט האורתודוכסים באגודה עצמאית משלהם . הם התכנסו לתפילות במרתף אחד הבתים ורק אחרי 1933 הצליחו להקים לעצמם אולם תפילה ראוי .

-          הפוגרומים והמהפכות במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 ,  הביאו להגירת יהודים לגרמניה ולשטוטגארט בכללה. רבים מהם שירתו בצבאות גרמניה ואוסטריה במלחה"ע ה-1. למרות זאת היה קיים ניכור ומתח חברתי בין "יהודי המזרח" האורתודוכסים לבין אנשי הקהילה הוותיקים בכלל והמתבוללים בפרט.

-          ב-1933 התגוררו בשטוטגארט  4,408 יהודים. מתוכם 373 היו אזרחי פולין. בנוסף לאיגודי הספורט היהודיים "הכח" ו"מכבי" ואירגוני נוער דוגמת "צעירי הפועל המזרחי" קיימו יהודי מזרח אירופה שבקהילת יהודי שטוטגארט, אגודות משלהם כמו "ביקור חולים" (נוסדה ב-1919) ו"לינת הצדק" (גם בית הכנסת נשא שם זה) שבראשן עמד דוד הורוביץ. סבי-קלמן אוסאיבל, נמנה אף הוא על מייסדיהן והיה מפעיליהן הבולטים. התארגנות חשובה במיוחד לחיי הקהילה על רקע בידודה הגובר והתלכדותה כלפי פנים היתה הקמתה של "אגודת האמנות היהודית"  ע"י קארל אדלר לשעבר מנהל הקונסרבטוריון, מוסיקאי ומחנך נודע שפוטר ממשרתו.

-          החל ממרץ 1933 ועד לסוף אותה שנה היגרו משטוטגארט אל מחוץ לגרמניה כ-100 יהודים, סה"כ כ-174 מראשית השנה מהם 63 לא"י.

-          במרץ 1934 נוסד בשטוטגארט איחוד בתיה"ס היהודיים, אשר שם לו ליעד להקים בי"ס יהודי ליד ביניין הקהילה היהודית.
ב-17 אפריל 1935 נפתח  בי"ס יהודי אשר הכשיר בין היתר את תלמידיו לקראת ההגירה הבלתי נמנעת אל מחוץ לגרמניה.

-          בחודשים פבר'-מרץ' 1936 הושלכו יהודים בשטוטגארט למרתפי הגסטאפו ושם הוכו באכזריות במשך שעות ארוכות.

-          במרוצת 1937 אורגנו בשטוטגארט אסיפות והפגנות אנטי-יהודיות שבהן קראו הנאצים להשלים הרחקת היהודים מחיי הכלכלה.

-          שטוטגארט היתה מקום מושבה של הקונסוליה האמריקאית לדרום גרמניה ואנשיה גילו הבנה רבה יותר למצוקת היהודים מעמיתיהם בברלין.

-          הגירוש לפולין של משפחות יהודיות נתיני פולין בסוף אוקטובר 1938 בוצע בוירטמברג ע"י המשטרה המקומית.  מספר היהודים נתיני פולין בבאדן-וירטמברג היה 297. בשטוטגארט הועברו העצורים בלילה שבין ה-27 ל28 אוקט. לבית המעצר של משטרת שטוטגארט. היה זה הפינוי הכפוי הראשון בעיר. רוב העצורים לא ידעו פולנית. ב-28 אוקט. הועמסו 41 יהודים בעלי נתינות פולנית משטוטגארט וביניהם גם מנהיגם של "יהודי המזרח" דוד הורוביץ, על קרונות חתומים והועברו לגבול הפולני. בהתערבות האירגונים היהודיים בפולין הותרה כניסת חלק מהמגורשים ואילו יחידים הצליחו לשוב לשטוטגארט. סה"כ הגיע מספר היהודים הפולנים שגורשו משטוטגרט לפולין ושנספו מאוחר יותר במחנות במהלך המלחמה ל-51.

 -       ב"ליל הבדולח" (9 נוב' 1938) הועלו באש שני בתי הכנסת המרכזיים של הקהילה היהודית. כמו כן הועלה באש ביה"ס היהודי  הדתי. הלימודים בו חודשו במבנה זמני. גם חלונות הראווה של חנויות בבעלות יהודית ברחובות המרכזיים של העיר נופצו לרסיסים אך באותו שלב לא ניזוקו דירות מגורים פרטיות.

-          למחרת "ליל הבדולח" (10 נוב') החל בעיר גל מעצרים המוני של יהודים שנמשך שבוע שלם. חלק מן העצורים הועברו למחנות עצורים בדכאו ובוולצהיים. כמו כן רוקנו הנאצים את משרדי הקהילה היהודית מתכולתם כמו גם את בית התפילה של "עדת ישורון".

-          בעקבות הארועים דיווח הקונסול האמריקאי בעיר לשגריר האמריקאי בברלין על "פלישת" יהודים לקונסוליה בבקשת מסמך הגירה כלשהו מחשש שייעצרו עם שובם לביתם ללא מסמך המעיד על כוונתם להגר. הקונסול דיווח על הרס ושריפת כל בתיה"ס והחנויות ומעצר כמעט כל היהודים בגילאים 18-65. אולם בראשית 1939 השתנתה התנהלותו של הקונסול בשטוטגארט מול היהודים והפכה למכשול. הוא עיכב במתכוון אשרות כניסה לארה"ב אף באותם מקרים שבהם המבקשים היו בעלי כל הנתונים הדרושים.

-          בראשית 1939 חודשו הלימודים בביה"ס היהודי לאחר שהופסקו עקב פרעות "ליל הבדולח" אך מספר התלמידים ירד בעקבות ההגירה. חיי התרבות והאמנות של הקהילה שותקו כליל לאחר שכל האירגונים והמוסדות שפעלו בתחום זה-פורקו.

-          החל מאוקטובר 1941 החל גירוש המוני של יהודי גרמניה ויהודי באדן-וירטמברג בכללם . יהודי באדן-וירטמברג גורשו בטרנספורטים אחדים החל מאוקטובר 1940 שנמשכו לסירוגין עד פבר' 1945. מרבית הקשישים שנותרו בחיים בגרמניה, רוכזו במקומות מיוחדים. בוירטמברג יועדו במהלך חורף 1940/1941 מספר ארמונות ובתים ריקים לתכלית זו. אחד מהם היה "בית היהודים", בטיגרפלד ליד שטוטגארט. משם נשלחו היהודים למחנות עבודה וריכוז בין היתר באיזביצה , ריגה וגטו טרזין.

 

 




קישורים (0)

There are no links yet.

אלבומי תמונות

There are no photo albums yet.